קידושין דף עב

דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

קידושין דף עב

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(קידושין עא,ב)

לעיל בפרת (על שפת פרת במערבה של בבל) עד היכא (עד היכן ארכה משוך לדרום)?

רב אמר: עד אקרא דתולבקני, ושמואל אמר: עד גישרא דבי פרת (שמואל היה מוסיף); ורבי יוחנן אמר: עד מעברת דגיזמא.

לייט אביי ואיתימא רב יוסף אדרב (כל שיסמוך על זה שאין יחוסה של בבל משוך כל כך).

אדרב לייט, אדשמואל לא לייט (בתמיה: והרי הוא מוסיף)?

אלא: לייט אדרב, וכל שכן אדשמואל.

ואיבעית אימא: לעולם אדרב לייט, אדשמואל לא לייט (דכי אמרה שמואל למילתיה פוחת היה ולא מוסיף), (ובימי שמואל) וגישרא דבי פרת (היה הגשר) לתתאיה הוה קאי (למטה מאקרא דתולבקני).

(קידושין עב,א)

והאידנא הוא דליוה פרסאי (שלקחוהו ממקומו ובנאוהו למעלה מאקרא.

ולהכי לא בעי 'לתחת פרת עד היכן' - לפי שפרת נופל בחדקל, ועוד בבל מושכת למטה ממנו עד אפמיא תתאה, כדאמר לעיל).

אמר ליה אביי לרב יוסף: להא גיסא דפרת (בשפתה כלפי מערב) עד היכא (עד היכן מתפשט רחבה של בבל)?

אמר ליה: מאי דעתיך (שבאת לישאל)? משום בירם (שמא בירם שיושבת בהך גיסא מיבעיא לך)? מייחסי דפומבדיתא (שהיא בין שתי הנהרות) - מבירם נסבי (שמע מינה מוחזקין הם בה בחזקת יחוס).

אמר רב פפא: כמחלוקת ליוחסין (בארכה ורחבה של בבל) - כך מחלוקת לענין גיטין (דקיימא לן (גיטין ב,א): המביא גט משאר ארצות צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם", לפי שאין בקיאין לשמה, והמביא גט מארץ ישראל לבבל - אינו צריך לומר; ובבל - הרי היא כארץ ישראל לגיטין, שאף הם היו חכמים ובקיאין לשמה); ורב יוסף אמר: מחלוקת ליוחסין אבל לגיטין דברי הכל עד ארבא (אגם של קנים וערבה, שקורין אושר"א) תניינא דגישרא (שני אגמים היו למטה מהגשר זה למטה מזה[YH1] ).

אמר רמי בר אבא: חביל ימא (שם מקום) - תכילתא דבבל (מכלילא ותפארתה של בבל ליוחסין); שוניא וגוביא (וציצורא מקומות הם) - תכילתא דחביל ימא (תפארת של חביל ימא).

רבינא אמר: אף ציצורא.

תניא נמי הכי: 'חנן בן פנחס אומר: חביל ימא - תכילתא דבבל; שוניא וגוביא וציצורא - תכילתא דחביל ימא.'

אמר רב פפא: והאידנא איערבי בהו כותאי.

ולא היא (כותיים לא נתערבו בהם): (אבל) איתתא הוא דבעא מינייהו (הקול יצא על ידי ששאל כותי אחד אשה מהם), ולא יהבו ליה (אבל הם לא נתנו לו). (ויש אומרים: רב פפא בעא מנייהו איתתא, ולא יהבי ליה, לכך היה מוציא עליהם שמץ פסול; וקשה בעיני לומר כן.)

מאי 'חביל ימא'?

אמר רב פפא: זו פרת דבורסי.

ההוא גברא דאמר להו "אנא מן שוט מישוט" - עמד רבי יצחק נפחא על רגליו ואמר "שוט מישוט - בין הנהרות עומדת".

וכי בין הנהרות עומדת מאי הוי?

אמר אביי אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא: 'בין הנהרות' - הרי היא כגולה ליוחסין (פומבדיתא קרי 'גולה' בראש השנה (דף כג,ב)).

והיכא קיימא?

אמר רבי יוחנן: מאיהי דקירא ולעיל (מקום על נהר פרת למעלה מכל המקומות הנזכרים למעלה).

והא אמר רבי יוחנן (לעיל): (מיחסותא דבבל בפרת) עד מעברתא דגיזמא (ותו לא)?

אמר אביי: רצועה נפקא (באלכסון ממעברתא דגדמא ומקפת את הפסולין עד מעלה מאיהי דקירא, שהיה מן הפסולין, ושוט משוט בפי הרצועה על פרת).

אמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: חלזון ניהוונד (נהר) הרי היא כגולה ליוחסין.

אמר ליה אביי: לא תציתו ליה [אל תקבלו זאת להלכה]! יבמה היא דנפלה ליה התם [והוא רוצה ליבם אותה].

אמר ליה: אטו דידי היא? דרב חננאל היא!?

אזיל שיילוה לרב חננאל, אמר להו: הכי אמר רב: חלזון ניהוונד הרי היא כגולה ליוחסין!

ופליגא דרבי אבא בר כהנא, דאמר רבי אבא בר כהנא: מאי דכתיב [מלכים ב יח,יא: ויגל מלך אשור את ישראל אשורה] וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי (בעשרת השבטים שהגלה סנחריב משתעי)? 'חלח' - זו חלזון, 'חבור' - זו הדייב, 'נהר גוזן' - זו גינזק, 'ערי מדי' - זו חמדן וחברותיה, ואמרי לה זו נהוונד וחברותיה.

מאי 'חברותיה'?

אמר שמואל: כרך מושכי חוסקי ורומקי.

אמר רבי יוחנן: וכולם לפסול (כל מקום שגלו השבטים - נטמעו עובדי כוכבים בבנותיהם, ועובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - אפילו למאן דאמר (יבמות מה,א) הולד ממזר לא הוי - פגום מיהא הוי).

קסלקא דעתא 'מושכי' היינו 'מושכני'.

והאמר רבי חייא בר אבין אמר שמואל: מושכני הרי היא כגולה ליוחסין!?

אלא 'מושכי' לחוד ו'מושכני' לחוד.

[דניאל ז,ה: וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב וְלִשְׂטַר חַד הֳקִמַת] וּתְלָת עִלְעִין בְּפֻמַּהּ בֵּין שניה שִׁנַּהּ [וְכֵן אָמְרִין לַהּ קוּמִי אֲכֻלִי בְּשַׂר שַׂגִּיא] (בחיה השניה שבמראה דניאל כתיב, והיא בבל); אמר רבי יוחנן: זו חלזון הדייב ונציבין, שפעמים בולעתן ופעמים פולטתן ('בפומה' משמע מבפנים, 'בין שיניה' משמע שבולטות מבחוץ!) ('בולעתן' = מושלת עליהם)

וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב; תני רב יוסף: אלו פרסיים שאוכלין ושותין כדוב ומסורבלין כדוב ('ומסורבלים': בעלי בשר, לשון עובי ושומן הוא; ובעלמא (שבת קלז,ב) נמי אמרינן: 'קטן מסורבל בבשר': המלובש בבשר כסרבל) ומגדלין שער כדוב, ואין להם מנוחה כדוב (דוב אין לו מנוחה כשהוא קשור הולך ובא תמיד סביבותיו).

רבי אמי, כי הוה חזי פרסא דרכיב, אמר: היינו דובא ניידא (דוב נודד).

אמר ליה רבי ללוי: הראני פרסיים (בעל משלות ודומיות היה לוי, וקאמר לו רבי: משול לי פרסיים למה הם דומים)!

אמר ליה: דומים לחיילות של בית דוד (גבורים).

הראני חברין (אומה הסמוכה לפרסיים, ומשחיתים הם, וטרפנים הם - יותר מפרסיים)!

דומין למלאכי חבלה.

הראני ישמעאלים!

דומין לשעירים (מלובשים שחורים ודומים לשדים) של בית הכסא.

הראני תלמידי חכמים שבבבל!

דומים למלאכי השרת (לבושים לבנים ועטופים כמלאכי השרת, וכתיב (יחזקאל ט,יא) 'והאיש לבוש הבדים'; והכי נמי אמרינן ב'במה מדליקין' (שבת כה,ב) על רבי יהודה שהיה מתעטף ויושב בסדינים המצוייצין ודומה למלאך כו'; ובנדרים (כ,ב) נמי אמרינן: מאן מלאכי השרת? – רבנן, ואמאי קרי להו 'מלאכי השרת'? - משום דמצויינין כמלאכי השרת במלבושים נאים).

כי הוה ניחא נפשיה דרבי (נזרקה נבואה בפומיה), אמר: 'הומניא' (עיר ששמה כך) איכא בבבל, כולה עמונאי היא; 'מסגריא' (עיר היא; וכל הנך - כולהו מקומות נינהו) איכא בבבל, כולה דממזירא היא; 'בירקא' איכא בבבל - שני אחים יש שמחליפים נשותיהם זה לזה; 'בירתא דסטיא' (על שם שסרו מאחרי המקום) איכא בבבל - היום סרו מאחרי המקום, (ופירש רבי היאך סרו:) דאקפי ('דאקפי' = הציף, כדמתרגמינן 'ויצף הברזל' (מלכים ב ו,ו) 'וקפא פרזלא') פירא (בריכה עשויה לגדל דגים, ובלע"ז ביבר) בכוורי בשבתא (הציף הביבר דגים הרבה) ואזיל וצדו (והלכו וצדו) בהו בשבתא, ושמתינהו רבי אחי ברבי יאשיה, ואישתמוד (נשתמדו). 'אקרא דאגמא' איכא בבבל; 'אדא בר אהבה' יש בה,

(קידושין עב,ב)

היום יושב בחיקו של אברהם (יש אומרים קמת היום; ואם כן אין זה רב אדא שבגמרא; ונראה דהא 'יושב בחיקו של אברהם אבינו': שנכנס לברית מילה, וזה רב אדא בר אהבה שהאריך ימים הרבה: משמת רבי עד דורות אחרונים בימי רב נחמן בר יצחק, כדאמרינן בבבא בתרא (כב,א)); היום נולד רב יהודה בבבל, דאמר מר: כשמת רבי עקיבא - נולד רבי, כשמת רבי - נולד רב יהודה; כשמת רב יהודה - נולד רבא, כשמת רבא - נולד רב אשי, ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנאמר (קהלת א,ה) וזרח השמש ובא השמש [ואל מקומו שואף זורח הוא שם]; עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי שנאמר (שמואל א ג,ג) ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב [בהיכל ה' אשר שם ארון אלהים].

[איכה א,יז: פרשָׂה ציון בידיה, אין מנחם לה] צוה ה' ליעקב סביביו צריו [היתה ירושלם לנדה ביניהם]: רב יהודה אמר: כגון הומניא לפום נהרא.

(צרים שהיו סובבים אותם בארצם, דהיינו עמון ומואב שהצירו להם יותר מן הכל, כדאמרינן ב'חלק' (סנהדרין צו,ב): עמון ומואב - שכיני בישי דירושלים היו; אותם צוה שיהיו סובבים אותם אף בגלותם, כגון הומניא, דכולה דעמונאי היא, כדאמרינן לעיל: הושיבם סנחריב בבבל והיו מצירים לישראל שבפום נהרא/)

(יחזקאל יא,יג) ויהי כהנבאי ופלטיהו בן בניהו מת ואפול על פני ואזעק קול גדול ואומר אהה אדני ה' [כלה אתה עשה את שארית ישראל].

רב ושמואל: חד אמר לטובה (היה מייליל הנביא עליו), וחד אמר לרעה (שהיה רע בעיניו שמת מיתה יפה):

מאן דאמר 'לטובה' - כי הא דאיסתנדרא דמישן (שלטון של מישן) - חתניה דנבוכדנצר הוה; שלח ליה: מכולי האי שבייה דאייתית לך - לא שדרת לן דקאי לקמן?

בעי לשדורי ליה מישראל, אמר ליה פלטיהו בן בניהו: אנן, דחשבינן - ניקו מקמך הכא, ועבדין ניזלו להתם, ואמר נביא: מי שעשה טובה בישראל (שהציל את הגולה מלהיות עבדים לעבדות) ימות בחצי ימיו?

מאן דאמר לרעה - דכתיב [יחזקאל יא,א: ותשא אתי רוח] ותבא אותי אל שער בית ה' הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו שרי העם,

וכתיב (יחזקאל ח,טז) ויבא אותי אל חצר בית ה' הפנימית והנה פתח היכל ה' בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה ממשמע שנאמר ופניהם קדמה [לשמש]; איני יודע שאחוריהם כלפי מערב (אל ההיכל, שהיה במערב העזרה)? מה תלמוד לומר '[אחוריהם] אל היכל ה'? - מלמד שהיו מפריעין עצמם ומתריזין עצמם כלפיי מעלה ('אחוריהם' ממש, כשהוא מפורע: שהיו מתכוונין להראות אחוריהם לגנאי), וקאמר נביא 'מי שעשה הרעה הזאת בישראל - ימות על מיטתו?

תסתיים דשמואל (הוא) דאמר לרעה: דאמר רבי חייא בר אבין אמר שמואל: מושכני - הרי היא כגולה ליוחסים; מישון - לא חשו לה לא משום עבדות ולא משום ממזרות, אלא כהנים שהיו בה לא הקפידו על הגרושות (דשמואל לית ליה הא דאמר דעבדים נשתלחו למישן, מדקאמר 'לא חשו לה משום עבדות').

לעולם אימא לך שמואל (הוא ד)אמר לטובה (דאית ליה הא דנשתלחו עבדים למישן, והאי דקאמר 'לא חשו לה משום עבדות' -), ושמואל לטעמיה, דאמר: המפקיר עבדו יצא לחירות ואינו צריך גט שחרור (להיות מותר בישראל), שנאמר [שמות יב,מד: ו]כל עבד איש מקנת כסף [ומלתה אתו אז יאכל בו]; 'עבד איש' - ולא עבד אשה? אלא: עבד שיש לו רשות לרבו עליו - קרוי עבד; עבד שאין לרבו רשות עליו - אין קרוי עבד. (שמואל לטעמיה, דאמר עבד שאין לו לרבו רשות עליו - אין קרוי עבד; והני נמי: מאחר שגזלום מהם ונתייאשו מהם - זהו הפקר, כדאמרינן בגיטין (לט,ב) 'נתייאשתי מפלוני עבדי' ומשום לשון הפקר נקט לה, דכיון דאתייאש ליה מיניה - פקע ליה רשותיה.)

אמר רב יהודה אמר שמואל: זו (מתניתין) דברי רבי מאיר (דקתני דעלו פסולין לארץ ישראל, ומשמע דאין כל הארצות בחזקת מיוחסות חוץ מבבל בלבד, כדאמר בריש פירקא (לעיל סט,ב) דמסייע ליה לרבי אלעזר דקאמר ייחס עזרא את בבל), אבל חכמים אומרים: כל ארצות בחזקת כשרות הם עומדות.

אמימר שרא ליה לרב הונא בר נתן למינסב איתתא מחוזייתא (ואין מחוזא בתוך גבול בבל האמורים לענין יוחסין); אמר ליה רב אשי: מאי דעתיך דאמר רב יהודה אמר שמואל 'זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים כל ארצות בחזקת כשרות הן עומדות'? והא בי רב כהנא לא מתני הכי (משמיה דשמואל, אלא כדאמר לעיל: כל הארצות בחזקת פסולות, ואמר רב יהודה אמר שמואל: כל הארצות עיסה), ובי רב פפא לא מתני הכי, ובי רב זביד לא מתני הכי!

אפילו הכי לא קיבלה מיניה, משום דשמיע ליה מרב זביד דנהרדעא. (לאו היינו רב זביד סתמא.)

תנו רבנן: 'ממזירי ונתיני טהורים לעתיד לבא, דברי רבי יוסי; רבי מאיר אומר: אין טהורים.

אמר לו רבי יוסי: והלא כבר נאמר (יחזקאל לו,כה) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם [מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם]!

אמר לו רבי מאיר: כשהוא אומר 'מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם' - ולא מן הממזרות.

אמר לו רבי יוסי: כשהוא אומר 'אטהר אתכם' - הוי אומר אף מן הממזרות.'

בשלמא לרבי מאיר, היינו דכתיב (זכריה ט,ו) וישב ממזר באשדוד [והכרתי גאון פלשתים] (יבדלו הממזרים מהם וישבו בפני עצמם), אלא לרבי יוסי - מאי 'וישב ממזר באשדוד'?

כדמתרגם רב יוסף: יתבון בית ישראל לרוחצן (תרגום של 'וישב') בארעהון דהוו דמו בה לנוכראין (תרגומו של 'ממזר'; והכי קאמר: וישב העם שהיה מנוכר מגבול ארצו, ונטרד כממזר, באשדוד; גם הוא מגבול ארץ ישראל, ויהושע חלקה להם אף על פי שלא נכבשה בימיו, כדכתיב (יהושע יג,א) 'אתה זקנת באת בימים והארץ נשארה הרבה מאד לרשתה' וקא חשיב ואזיל חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי וגו').

אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי.

אמר רב יוסף: אי לאו דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי, הוה אתי אליהו מפיק מינן צוורני צוורני קולרין ('צוורני צוורני': חבורות חבורות; לשון אחר: קולרין קולרין, והוא לשון 'מעשה בקולר של בני אדם' דסוף יבמות (קכב,א)).

תנו רבנן: 'גר נושא ממזרת - דברי רבי יוסי (דקסבר קהל גרים לא איקרי 'קהל'; והולד ממזר דכתיב 'לו' [דברים כג,ג: לא יבא ממזר בקהל גם דור עשירי לא יבא לו בקהל ה']: הלך אחר פסולו); רבי יהודה אומר: גר לא ישא ממזרת (קסבר דקהל גרים איקרי קהל);

אחד גר אחד עבד משוחרר וחלל מותרים בכהנת (ואף על פי שהכהנים אסורים בגיורת ומשוחררת וחללה, דקסבר: 'לא הוזהרו כהנות כשירות להנשא לפסולין': לאותן שהפסול אינו מוזהר עליהן, כגון אלו)'.

מאי טעמא דרבי יוסי?

חמשה קהלי כתיבי (גבי אזהרת פסולי יוחסין: 1.'לא יבא ממזר בקהל ה' (דברים כג,ג) 2. 'לא יבא לו בקהל' (שם) 3. 'לא יבא עמוני ומואבי בקהל' (שם פסוק ד) 4. 'לא יבא להם בקהל' (שם) 5. 'דור שלישי יבא להם בקהל' דמצרי ואדומי (פסוק ט); ו'קהל' דגבי פצוע דכא (פסוק ב) - לא חשיב, דלאו מן פסולי יוחסין קא משתעי);

(קידושין עג,א)

(מדהוה מצי למיכתבינהו לכולהו בחדא אזהרה וחד קהל: 'לא יבא ממזר ועמוני ומואבי בקהל, גם דור עשירי לא יבא להם בקהל עד עולם'; וגבי מצרי ואדומי דור שלישי יבא להם בכם) חד לכהנים (לקהל כהנים), וחד ללוים (לקהל לוים) וחד לישראלים (לקהל ישראלים; דאי הוה כתיב חד - הוה אמינא: כהנים קאמר, אבל לוים מותרים; ואי כתיב תרי - הוה אמינא: לוים וכהנים, אבל ישראלים לא); וחד למישרי ממזר בשתוקי ([גירסת רש"י או פירושו:] וחד למישרי ממזרת בשתוקי: אף על פי שזה ודאי וזה ספק - לא חיישינן שמא זה כשר ואסור לישא ממזרת, דהכי דרשינן: 'בקהל ודאי - הוא דלא יבא ממזר, הא בקהל ספק - כגון שתוקי – יבא') וחד למישרי שתוקי בישראל (דדרשינן הכי: ממזר ודאי - הוא דלא יבא בקהל, הא ממזר ספק – יבא; ודקתני מתניתין 'שתוקי' - פסול הוא מדרבנן, כדלקמן, שמא ישא אחותו מאביו); קהל גרים לא איקרי 'קהל' (דלא אייתר לן קרא לקהל גרים).

ורבי יהודה?

כהנים ולוים מחד 'קהל' נפקי (דשבט אחד הם, ואין לקרות 'קהל' חצי השבט), אייתר ליה לקהל גרים.

ואיבעית אימא: (גבי כהנים ולוים איצטריכו תרי קהלי לדרשה) הכי נמי תרי קהלי נינהו (ואפילו הכי אייתר להו חד לקהל גרים): ממזר בשתוקי ושתוקי בישראל מחד קהל נפקא (דברים כג,ג) לא יבא ממזר בקהל ה' [גם דור עשירי לא יבא לו בקהל ה']; ממזר ודאי - הוא דלא יבא, הא ממזר ספק יבא; בקהל ודאי - הוא דלא יבא, הא בקהל ספק יבא (חד מקהל ודאי, וחד מממזר ודאי, דהכי דרשינן: לא יבא ממזר ודאי בקהל ודאי; הא ממזר ספק בקהל ישראל ודאי, או ממזר ודאי בקהל ספק - יבא).

ואיבעית אימא: הני נמי תרי קהלי נינהו (כלומר להנך תרתי דרשות - תרי קראי איצטריכו, ואי לא אייתר קרא - לא הוה דרשינן 'ממזר ודאי הוא דלא יבא הא ספק ממזר יבא', אלא הוה אמרינן ככל שאר ספיקי איסור על הודאי: אזהרת ודאי - ללקות עליו, ועל אזהרת ספק אזהרת ספק - לאיסורא), וטעמיה דרבי יהודה מהכא: (במדבר טו,טו) הקהל חוקה אחת לכם ולגר הגר [חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני ה'] (למה לי למכתב 'קהל' הכא? אלא למימר: דגר א'קהל' קאי, ולאשמועינן דאיקרי קהל).

ולרבי יוסי?

'חוקה אחת' הפסיק הענין.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)

מקרא - באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com