דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(קידושין עד,ב)
תנו רבנן: 'בן תשע שנים ויום אחד (דבכי האי זימנא חזי לביאה), (שהוא) גר עמוני ומואבי, מצרי ואדומי, כותי ונתין, חלל
וממזר שבאו על הכהנת ועל הלויה ועל בת ישראל - [פסלוה (לכהנת - מן התרומה ומן הכהונה; ולויה וישראלית -
מלינשא עוד לכהן)];
רבי יוסי אומר: כל שזרעו פסול (מן
הכהונה) – פוסל (את אשתו מן הכהונה), וכל שאין זרעו פסול
- אינו פוסל; (ולקמן מפרש מאי בינייהו;)
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
(קידושין עה,א)
כל שאתה נושא בתו (לכהן
קאמר, ולקמן מפרש) - אתה נושא אלמנתו, וכל שאי אתה נושא בתו - אי אתה נושא אלמנתו'.
מאי איכא בין תנא קמא ובין רבי יוסי?
אמר רבי יוחנן: מצרי שני איכא בינייהו (לתנא קמא 'כל מצרי' סתם, האסור בקהל קאמר, ואפילו
שני; ומיהו שלישי - לאו 'מצרי' קרי ליה, דישראל מעליא הוא), ושניהם לא למדוה אלא מכהן
גדול באלמנה (שמצינו שמחללה בביאתו,
כדילפינן לה לקמן (עז,א), מ'לא יחלל': שני חילולין במשמע, מדלא כתיב 'לא יחל': אחד
לה, ואחד לזרעו, ופוסל את אשה בביאתו): דתנא קמא סבר: כי כהן גדול באלמנה: מה כהן גדול
באלמנה, שביאתו בעבירה ופוסל בה - אף כל שביאתו בעבירה (ומצרי שני ביאתו בעבירה הוי) - פוסל; ורבי יוסי סבר: כי
כהן גדול באלמנה: מה כהן גדול באלמנה שזרעו פסול, ופוסל - אף כל שזרעו פסול –
פוסל, לאפוקי מצרי שני שאין זרעו פסול, דאמר קרא [דברים כג,ח-ט: לא תתעב אדמי כי אחיך
הוא; לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו] (פסוק
ט) בנים אשר יולדו להם דור
שלישי יבא להם בקהל ה'.
'רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל שאתה נושא בתו - אתה נושא אלמנתו, וכל
שאי אתה נושא את בתו - אי אתה נושא אלמנתו'; מאי איכא בין רבי יוסי לרבן שמעון
בן גמליאל?
אמר עולא: גר עמוני ומואבי איכא בינייהו (לרבי יוסי פוסל, דהא יש מזרעו שהוא פסול: שהזכרים
אסורים איסור עולם; ולרבי שמעון, הואיל ובתו כשרה, ד'עמוני ולא עמונית' - אלמנתו
נמי כשרה),
ושניהם לא למדוה אלא מכהן גדול באלמנה: דרבי יוסי סבר: כי כהן גדול באלמנה: מה כהן
גדול באלמנה שזרעו (ממנה) פסול (חלל) ופוסל - אף כל שזרעו פסול פוסל; ורבן שמעון בן
גמליאל - ככהן גדול באלמנה: מה כהן גדול באלמנה, שכל זרעו פסול - אף כל שכל זרעו
פסול, אפילו נקבות - לאפוקי גר עמוני ומואבי, דנקבות הוו כשרות לבא בקהל, דאמר מר:
'עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית'.
אמר רב חסדא: הכל מודים באלמנת עיסה (בכתובות (יד,א) מפרש: אלמנת ספק חלל שהיתה מעורבת בספקות: בעלה היה
ספק, והיא באה מכחו דהויא לה ספק ספיקא) שפסולה לכהונה: מאן [הוא
הנא אשר] מיקל בהני תַּנָאֵי? - רבן
שמעון בן גמליאל, וקאמר 'כל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו וכל שאי אתה נושא בתו
אי אתה נושא אלמנתו', למעוטי מאי? - למעוטי אלמנת עיסה שפסולה לכהונה (דהואיל דאי אתה נושא בתו שמא חלל היה, ותנן (לקמן עז,א)
'בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם' - אי אתה נושא אלמנתו), לאפוקי מדהני תנאי,
דתנן (כתובות יד,א; עדויות פרק בתרא משנה ג): 'העיד רבי יהושע
ורבי יהודה בן בתירא על אלמנת עיסה שכשירה לכהונה'; מאי טעמא?
הוי ספק ספיקא (בעלה היה ספק והיא באה
מכחו להיפסל) וספק ספיקא לקולא.
[רבי אלעזר אומר:]
ודאן בודאן - מותר [ודאן בספיקן
וספיקן בודאן וספיקן בספיקן – אסור]:
אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי אלעזר.
כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי: הלל שונה (משנה אחת בברייתא:) 'עשרה יוחסים עלו מבבל,
וכולם מותרים לבא זה בזה' ואת אמרת הלכה כרבי אלעזר?
ורמי דרב אדרב ורמי דשמואל אדשמואל, דאיתמר: ארוסה שעיברה (ואין ידוע אם מארוס אם מאיש אחר): רב אמר: הולד ממזר (ודאי דאמרינן 'מרובא דעלמא הוא, והכל פסולין אצלה -
אלמא לרב ספק כודאי משוי ליה, כתנא קמא דאמר 'ספיקן בודאן מותר'); ושמואל אמר: הולד
שתוקי (שמא מארוס וכשר שמא מאחר ופסול).
רב אמר הולד ממזר - ומותר בממזרת? ושמואל אמר הולד שתוקי - ואסור בממזרת?
איפוך: רב אמר הולד שתוקי, ושמואל אמר הולד ממזר.
תרתי למה לי?
צריכא: דאי איתמר בהא (גבי
שתוקי דמתניתין הבא מן הפנויה) - בהא קאמר רב ('הלכה כרבי אלעזר' דאסור בממזרת), משום דרוב כשרים
אצלה (והא דאסור בבת ישראל -משום
דשתוקי הוא), אבל התם - דרוב פסולים אצלה - אימא מודי לשמואל; ואי איתמר בהך - בהא
קאמר רב, משום דאיכא למיתלה בארוס, אבל בהא אימא מודי לשמואל – צריכא;
ואי בעית אימא: לעולם לא תיפוך, ומאי 'ממזר' דקאמר רב? לאו מותר בממזרת,
אלא דאסור בבת ישראל.
ושמואל אמר: הולד שתוקי דאסור בבת ישראל? אי הכי היינו דרב!? אלא: מאי
'שתוקי'? שמשתקין אותו מדין כהונה (אם
היה הארוס כהן).
פשיטא: השתא מדין ישראל משתקינן ליה, מדין כהונה מיבעי?
אלא: מאי 'שתוקי'? - שמשתקין אותו מנכסי אביו.
פשיטא: מי ידעינן אבוה מנו (דניפוק
נכסי משאר יורשי של הארוס וניתיב להאי)?
לא, צריכא דתפס (נכסי הארוס משמת, ואמר
"אבי היה"; ואשמעינן שמואל דמפקינן להו מיניה).
ואי בעית אימא: מאי 'שתוקי'? - בדוקי: שבודקים את אמו ואומרת "לכשר
נבעלתי" – נאמנת.
כמאן? כרבן גמליאל.
האמר שמואל חדא זימנא, דתנן [כתובות
פ"א מ"ה]: 'היתה מעוברת, ואמרו לה: "מה טיבו של עובר זה"? –
"מאיש פלוני, וכהן הוא": רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת; רבי
יהושע אומר: אינה נאמנת [בגירסה במשנה: לא מפיה אנו חיים, אלא הרי זו בחזקת מעוברת מנתין
וממזר עד שתביא ראיה לדבריה]', ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל!?
צריכא: דאי מהתם - הוה אמינא: התם רוב כשירים אצלה, אבל הכא, דרוב פסולים
אצלה - אימא לא? צריכא.
תניא: 'וכן רבי אלעזר אומר: כותי לא ישא כותית'; מאי טעמא?
אמר רב יוסף: עשאוהו כגר לאחר עשרה דורות (לפי שנתיישנו בישראל, ונראין כישראל ואסור בפסולות
לקהל, שמא יאמרו 'ישראל נשא פסולה'), דתניא: 'גר עד עשרה דורות - מותר בממזרת, מכאן
ואילך - אסור בממזרת; ויש אומרים עד שישתקע שם עבודת כוכבים ממנו'.
אמר ליה אביי: מי דמי? התם (גבי
גר וממזרת) גר ישן (והרואה אינו מכירו לפנים
דסבור שהוא ישראל הבא מישראלית) וממזרת חדשה (כלומר:
ידועה וניכרת לממזרת), אמרי (הרואה אומר): 'בר ישראל הוא דקא
נסיב ממזרת'; הכא - אידי ואידי כי הדדי נינהו (ואי גרים ישנים הם, המחזיקין את זה בכשרות מחזיקין
גם את זו בכשרות)!
אלא כי אתא רב דימי, אמר: רבי אלעזר (דאמר כותי לא ישא כותית) סבר לה כרבי ישמעאל,
(קידושין עה,ב)
ורבי ישמעאל סבר לה כרבי עקיבא (לא
איתפרש היכא איתמר: לא במשנה ולא בברייתא, אלא משמעתא דרבי יוחנן ורבי יהושע בן
לוי, דאמרי לקמן: שלש מחלוקות בדבר): רבי אלעזר סבר לה כרבי ישמעאל, דאמר: כותים גירי
אריות הם (והרי הן כשאר עובדי כוכבים שנשאו
בנות ישראל), ורבי ישמעאל סבר לה כרבי עקיבא דאמר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל
הולד ממזר (דהא חייבי לאוין הן; הילכך כותי
לא ישא כותית, דתרוייהו ספיקי ממזרים הם, דיש לומר בכל אחד מהם: הוא בא מישראלית
הנישאת לעובד כוכבים, והרי הוא ממזר, וזו באה מכותי וכותית מעולם! אי נמי איפכא!).
ומי סבר לה רבי ישמעאל כרבי עקיבא? והאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל: 'מנין
לעובד כוכבים ועבד שבאו על הכהנת ועל הלויה ועל בת ישראל שפסלוה? – שנאמר (ויקרא כב,יג) ובת כהן כי תהיה אלמנה
וגרושה וזרע אין לה [ושבה אל בית אביה
כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו] (מי
שיש לו אלמנות וגירושין): מי שיש לו אלמנות וגרושין (בה: שיש לו קידושין - הוא דאינו פוסלה בביאתו מלשוב) - יצא עובד כוכבים
ועבד, שאין לו אלמנות וגרושין'; ואי סלקא דעתא סבר לה כרבי עקיבא, השתא ממזר הוי,
מיפסל בביאתו מיבעיא (ולמה לי האי קרא? אלא אין
הולד ממזר סבירא ליה, ואף על גב דלא תפסי ליה בה קידושין; והא דתנן (לעיל סו,ב)
'כל שאין לה עליו קידושין - הולד ממזר' דוקא ביש לה ולו קידושין על ידי
אחרים, דומיא דאשת אב, דכתיב 'לא
יבא ממזר' [דברים כג,ג] גביה)?
אלא רבי אלעזר סבר לה כרבי ישמעאל דאמר: כותים גירי אריות, וסבר לה כרבי
עקיבא דאמר: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר.
ומי סבר לה רבי אלעזר כרבי עקיבא? והאמר רבי אלעזר: אף על פי שנחלקו בית
שמאי ובית הילל בצרות (שבית שמאי אומרים 'צרת
ערוה מתיבמת', ובית הלל אוסרים ליבם, אלא תינשא לשוק בלא חליצה [בפרק קמא דיבמות (דף יג,א)])- מודים שאין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש
כרת (ובני העושים כבית שמאי - ממזרים
לבית הלל הן, דהוו להו בני אשת אח שלא במקום מצוה, שהיא בכרת; אבל בני העושים כבית
הלל לבית שמאי - אין ממזרים, לפי שהן בני חייבי לאוין: שנשאת יבמה לשוק בלא חליצה).
אלא כי אתא רבין אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רבי אבא
בר זבדא אמר רבי חנינא, ואמרי לה אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי: 'שלש
מחלוקות בדבר (בכותים וכהנים האמורים
בקרא שנטמעו בהם):
רבי ישמעאל סבר: כותים גירי אריות הן, וכהנים שנטמעו בהם - כהנים פסולים
היו, שנאמר (בספר מלכים, גבי כותיים,
בגלות סנחריב שהגלה השבטים בימי הושע בן אלה) [מלכים ב יז,לב: ויהיו יראים את ה'] ויעשו להם
מקצותם כהני במות [ויהיו עשים להם בבית
הבמות];
ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי
יוחנן: מן הקוצים שבעם (לשון 'קוץ' שהיא פסולה;
לשון אחר: מוקצין הן מן העם לפסול), ומשום הכי פסלינהו;
ורבי עקיבא סבר: כותים גירי אמת הן, וכהנים שנטמעו בהן - כהנים כשרים היו,
שנאמר 'ויעשו להם מקצותם כהני במות', ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מן הבחירים
שבעם;
ואלא מפני מה אסרום?
מפני שהיו מייבמים את הארוסות
(קידושין עו,א)
ופוטרים את הנשואות (מן החליצה ולרבי עקיבא בני חייבי לאוין ממזרים הם); מאי דרשי? [דברים כה,ה: כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו] לא תהיה אשת המת החוצה
לאיש זר [יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה
ויבמה]:
הך דיתבה חוצה (החיצונה שלא נכנסה עדיין
לרשות הבעל לנשואין) - היא לא תהיה לאיש זר, אבל הך דלא יתבה חוצה - תהיה לאיש זר; ורבי עקיבא
לטעמיה, דאמר 'יש ממזר מחייבי לאוין'.
ויש אומרים (היינו
רבי אליעזר) לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות (אסרום). (ולקמן מפרש לענין יוחסין מאי בקיאין איכא; הלכך לרבי
אליעזר כותי לא ישא כותית, שמא אחד מן הבקיאין שלא אירע פסול בנישואי אבותיו והשני
משאינן בקיאין ואירע ספק אשת איש בקידושי אבותיו: שנתקדשה לאחר ואמרו 'אינן קדושין',
ונשאת לאחר!)
מאן 'יש אומרים'?
אמר רב אידי בר אבין: רבי אליעזר היא, דתניא: 'מצת כותי מותרת (לאכלה בפסח, ואין בה משום חששא דחימוץ), ואדם יוצא בה ידי
חובתו בפסח (בלילי יום טוב הראשון,
שהמצה חובה, ויוצא בה, דלא הוי כקמחין ובציקות של עובדי כוכבים שלא חמצו, דקיימא
לן (פסחים מ,א) 'אדם ממלא כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה אחרת
באחרונה' משום דבמצת מצוה בעינן שימור לשם מצוה, אבל מצת כותי אינו צריך לאכול מצה
אחרת באחרונה, דבקיאי במצות שימור);
ורבי אליעזר אוסר לפי שאין בקיאים בדקדוקי מצות.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקים בה יותר
מישראל'.
ואלא הכי (גבי יוחסין) מאי 'אין בקיאין'
(שייך למימר)?
לפי שאין בקיאין בתורת קידושין וגירושין.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת
הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות
בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
Footnotes become visible when the cursor rests on the
number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an Edit
option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers
of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2006, 2007, 2008 by Julius
Hollander
Permission to distribute this material without
remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com