דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(קידושין עז,א)
משנה:
בת חלל זכר ('בת חלל זכר' - ודוקא
נקט, כדקתני ואזיל: דבת חללה שנשאת לישראל כשירה לכהונה) פסולה מן הכהונה לעולם (בת בנו ובת בן בנו עד סוף כל הדורות של חללים זכר בן
זכר - בת האחרון פסולה כבת הראשון, אבל בת בתו מישראל – כשרה, דלא חמירא בת חלל
מחללה, דאמרינן: בתה של חללה מישראל - כשירה לכהונה);
ישראל שנשא חללה - בתו כשירה לכהונה (וטעמא יליף בגמרא; ודוקא ישראל, אבל כהן שנשא חללה -
בתו חללה: דכל ולד הנולד בביאת איסור כהונה הוי חלל);
חלל שנשא בת ישראל - בתו פסולה לכהונה (בגמרא פריך: הא תנא ליה רישא).
רבי יהודה אומר: בת גר זכר (ואפילו
מישראלית)
- כבת חלל זכר (ופסולה לכהונה; אבל בת
גיורת מישראל – כשירה; וטעמא דכולהו הני תנאי דפליגי בגיורת מפרש בגמרא).
רבי אליעזר בן יעקב אומר: ישראל שנשא גיורת - בתו כשירה לכהונה, וגר שנשא
בת ישראל - בתו כשירה לכהונה, אבל גר שנשא גיורת - בתו פסולה לכהונה: אחד גר ואחד
עבדים משוחררים - אפילו עד עשרה דורות - עד שתהא אמו מישראל (לית ליה האי דינא דלקמן (עח,א) 'צד השוה דשאינו ברוב קהל
לא פריך' דהיינו דומיא דשיש בהן צד חמור, ואין חומר שלהם שוה, ואיכא למאן דאמר
בעלמא (מכות דף ד,ב) 'צד חמור לא פריך'; ומיהו גר שנשא גיורת בתו פסולה,
דבעינן מזרע בית ישראל, כדמפרש בגמרא).
רבי יוסי אומר: אף גר שנשא גיורת - בתו כשירה לכהונה.
גמרא:
מאי 'לעולם'?
מהו דתימא מידי דהוה אמצרי ואדומי: מה להלן לאחר שלשה דורות אף כאן נמי
לאחר שלשה דורות - קא משמע לן.
ישראל שנשא חללה:
מנא הני מילי?
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון: 'נאמר כאן (ויקרא כא,טו) ולא יחלל זרעו
בעמיו [כי אני ה' מקדשו], ונאמר להלן (ויקרא כא,ד) לא יטמא בעל בעמיו [להחלו]; מה להלן (לענין טומאה) זכרים ולא נקבות (הזכרים הוזהרו עליה, ולא נקבות, דכתיב (ויקרא כא,א)
'[אמר אל הכהנים] בני אהרן' - ולא בנות אהרן) - אף כאן (בפסולי חללות) זכרים (נפסלו) ולא נקבות.'
אלא מעתה בתו של כהן גדול (מן
האלמנה)
תישתרי (דהא אמרינן נקבות מותרות)!?
מי כתיב 'בנו'? 'זרעו' כתיב (ואפילו
נקבות):
לא
יחלל זרעו בעמיו! (וכי אהני גזירה שוה - לבת בתו
אהני:);
בת בנו (חלל) תישתרי (דתהני ליה גזירה שוה, ולא אפיק קרא אלא זרעו, אבל
זרע זרעו תכשר בנקבות מגזירה שוה)?
כתיב 'לא יחלל זרעו': מקיש זרעו לו (האב והזרע הוזכרו בתיבה
זו והיינו הקישא): מה הוא - בתו פסולה, אף בנו - בתו פסולה;
בת בתו (חללה) תיתסר (מהך הקישא)?
אם כן גזירה שוה - מאי אהני ליה?
חלל שנשא בת ישראל בתו פסולה:
הא - תנא ליה רישא: 'בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם'!?
איידי דתנא רישא 'ישראל שנשא חללה' תנא נמי סיפא 'חלל שנשא בת
ישראל'.
מתניתין דלא כרבי דוסתאי בן יהודה, דתניא: 'רבי דוסתאי בן יהודה אומר:
כשם שבני ישראל מקוה טהרה לחללות (להכשיר
את בתה ממנו לכהונה) - כך בנות ישראל מקוה טהרה לחללים (להכשיר את בתו ממנו לכהונה)'.
מאי טעמיה דרבי דוסתאי ברבי יהודה?
אמר קרא: [ויקרא כא,טו: ו]לא יחלל זרעו בעמיו [כי אני ה' מקדשו] - (מדלא כתיב 'בעממיו') בעם אחד הוא דמיחל (משמע שאין זרעו מחלל את בתו אלא כשהוא ואשתו מעם
אחד: ששניהם חללים), בשני עממים אינו מיחל.
תנו רבנן: (ספרא אמור פשרתא ב פרק ב
הלכה ז-ח)'[ויקרא כא,טו: ו]לא יחלל זרעו [בעמיו
כי אני ה' מקדשו]: אין לי אלא זרעו, היא עצמה מנין (שהאלמנה מתחללת בביאתו מן התרומה ומן הכהונה, ללקות
כהן הדיוט הבא עליה אחריו משום 'חללה')?
אמרת קל וחומר: מה זרעו שלא עבר עבירה מתחלל - היא שעברה עבירה (דכתיב 'לא
יקחו' [ויקרא כא,ז] להזהיר אשה על ידי האיש [ביבמות בפרק 'יש מותרות' (פד,ב)]) אינו דין שמתחללת?
הוא עצמו יוכיח, שעבר עבירה ואין מתחלל (דהא 'לא
יחלל זרעו' כתיב, ולא את עצמו, דתנן
(בכורות פ"ז מ"ז, דף
מה,ב): 'הנושא נשים בעבירה - פסול
עד שידור הנאה', וכי הדירה ממנו - עובד עבודה)!
מה להוא שכן אין מתחלל בכל מקום (אפילו בא על השפחה ועל הזונה) תאמר בהיא (באשה), שמתחללת (שנפסלת) בכל מקום (שאם בא עליה כותי חלל נתין ממזר – פסולה, כדאמרינן
לעיל (עד,ב), ונפקא לן ביבמות (סח,א) מן 'ובת כהן כי תהיה לאיש זר' [ויקרא
כב,יב]: כיון שנבעלה לפסול לה – פסלה;
והואיל ונפסלת בשאר ביאות איסור - תיפסל אף כאן)? ואם נפשך לומר (שום תשובה על קל וחומר זה, ותבא להכשירה): אמר קרא (הרי לך מקרא מן התורה שהיא מתחללת): (דכתיב: ו)'לא יחלל זרעו': לא יחולל זה שהיה כשר
ונתחלל (עיקר חילול האמור כאן -
משמע היא עצמה, שהיתה כשרה ונתחללה, אבל זרעו - מעיקרו הוא נפסל, ואין זה
לשון 'חילול').'
מאי 'אם נפשך לומר' (מה
היה לנו להשיב על קל וחומר דאיצטריך לפרושי קראי)?
וכי תימא (מעיקרא דדינא דמייתית היא
עצמה מקל וחומר מזרעו שלא עבר עבירה - ונתחללה) איכא למיפרך: 'מה לזרעו שכן
יצירתו בעבירה' - אמר קרא: 'לא יחלל' לא יחולל זה שהיה כשר ונתחלל.
תנו רבנן [ספרא אמור פרשתא ב פרק ב הלכה
ג]: 'איזו
היא 'חללה'? כל שנולדה מן הפסולים.'
מאי 'פסולים'? אילימא 'פסולים לו' (ואפילו הוא ישראל, אם ביאתו בעבירה שאינו של ממזרת -
הוי הולד חלל) - הרי מחזיר גרושתו (כשנישאת
לאחר דפסולה), דפסולה לו, ובניה כשרים (בתו
כשרה לכהונה אם ישראל הוא), דכתיב [דברים
כד,ד: לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה
לשוב לקחתה להיות לו לאשה, אחרי אשר הטמאה, כי] תועבה היא [לפני ה' ולא תחטיא את הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך נחלה]; היא תועבה (כלומר בעונש עבירה) ואין בניה תועבים?!
אמר רב יהודה: הכי קאמר: 'איזו היא 'חללה'? - כל שנולדה מן פסול כהונה'.
נולדה אִין, לא נולדה – לא? הרי אלמנה (לכהן גדול) וגרושה (לכהן
הדיוט שמתחללת בביאתו), (וכן) זונה (מביאת פסולין) (שבא עליה כהן הדיוט), דלא נולדה, וקא הויא חללה (נקראת חללה ללקות עליה משום חללה, דכל איסור כהונה
עושה אותה חללה בביאתו)!
אמר רבה: הכי קאמר: איזו חללה מוזכרת (מפרש לקמן) שלא היה לה שעת הכושר כלל? - כל שנולדה מן פסול
כהונה.
מאי 'מוזכרת'?
אמר רב יצחק בר אבין: הכי קאמר: איזו היא חללה (המוזכרת בתורה) שעיקרה מדברי תורה (ממשמעות המקרא, שכתב 'חללה לא יקחו'
[ויקרא כא,ז]) ואין צריכין לפרש מדברי סופרים (דמקרא נפקא בהדיא)? - כל שנולדה מן פסולי כהונה
(דסתם 'חלל' היינו ולד פסול
לכהונה, מדכתיב 'ולא יחלל זרעו'; אבל חללה הנעשית חללה על ידי ביאה - הוצרכו לדרוש
בה מקראות, כגון זו שהיתה כשרה ונתחללה).
תנו רבנן [בכהן גדול]:
'אלמנה אלמנה אלמנה (בא על
אלמנה שיש בה שלש שמות של אלמנות) - אינו חייב אלא אחת (לקמן מפרש לה); גרושה גרושה גרושה - אינו
חייב אלא אחת; אלמנה וגרושה וחללה זונה - בזמן שהם כסדר (כסדר הזה: שנתאלמנה תחילה, ונשאת לשני וגירשה, ונשאת
לכהן ונתחללה, ואחר כך נבעלה לאחד מן הפסולים או לקרובים בעילת זנות, ונעשית זונה;
דמפסולי כהונה 'חללה' איכא, זונה ליכא; ומשאר איסורים זונה הויא, חללה לא הויא,
כדלקמן) - חייב על כל אחת ואחת; זינתה (מקרובים
או מממזר) ונתחללה (שבא עליה כהן ועשאה חללה,
שהיתה אסורה עליו משום 'זונה') ונתגרשה ונתארמלה - אינו חייב אלא אחת (לקמן מפרש טעמא).'
אמר מר 'אלמנה אלמנה אלמנה - אינו חייב אלא אחת'; האי 'אלמנה'
- היכי דמי? אילימא שבא על אלמנת ראובן ועל אלמנת שמעון ועל אלמנת לוי - אמאי אינו
חייב אלא אחת?
(קידושין עז,ב)
הרי גופין מוחלקים, הרי שמות מוחלקים?
אלא: שבא על אלמנה אחת שלש ביאות? היכי דמי? אי דלא אתרו ביה - פשיטא דאינו
חייב אלא אחת! אלא דאתרו ביה אכל חדא וחדא - אמאי אינו חייב אלא אחת? והתנן [נזיר פ"ו מ"ד] 'נזיר שהיה שותה יין כל
היום כולו - אינו חייב אלא אחת; אמרו לו "אל תשתה", "אל תשתה"
והוא שותה - חייב על כל אחת ואחת'? (וכל
הני 'חייב' - במלקות קא מיירי.)
לא, צריכא שבא (שבא ביאה אחת) על אלמנת ראובן
שהיתה אלמנת שמעון שהיתה אלמנת לוי: מהו דתימא הרי שמות מוחלקים - קא משמע לן
גופים מוחלקים בעינן, וליכא.
'אלמנה וגרושה וחללה זונה' האי תנא - מאי קסבר? אי קסבר 'איסור חל
על איסור' - איפכא נמי! ואי קסבר 'אין איסור חל על איסור' אפילו כסדר הזה נמי לא!?
אמר רבא: האי תנא, 'איסור חל על איסור' לית ליה, 'איסור מוסיף (שהוא חל על איסור כשהאיסור השני מוסיף עליה לאוסרה
במה שהיתה מותרת לו מחמת איסור ראשון)' אית ליה (שהוא חל אף על פי שהיתה אסורה לו מחמת איסור ראשון,
להתחייב שתים; הילכך בזמן שהן כסדר - יש בכולן איסור מוסיף כדמפרש ואזיל): אלמנה אסורה לכהן
גדול ושריא לכהן הדיוט (אלמנה לא היתה אסורה לכהן
הדיוט);
הויא לה גרושה (נתגרשה), מיגו דאיתוסף לה איסורא
לגבי כהן הדיוט (מחמת שם גרושה איסור אצל
הדיוט שהיתה מותרת לו) - איתוסף לה איסורא לגבי כהן גדול (ואף
על פי שאסורה לו כבר, ומיחייב שתים); ועדיין שריא למיכל בתרומה (אם בת כהן היא); הויא לה חללה, מיגו דאיתוסף
איסורא (משום חללה) למיכל בתרומה (כדילפינן מ'לא יחלל', דנתחללה מקדושתה) - איתוסף איסורא
לגבי כהן גדול (ללקות אף משום חללה); אלא זונה - מאי
'איסור מוסיף' אית בה (במה נאסרה משום זה שלא
נאסרה קודם לכן)?
אמר רב חנא בר רב קטינא: הואיל ושם זנות פוסל (אפילו) בישראל (כגון
אם זינתה תחתיו - נאסרת על בעלה, הכא נמי: אף על גב דהאי 'זנות' לאו תחת בעלה הוא,
מיהו שם 'זנות' אשכחן ביה מוסיף בעלמא).
תני תנא קמיה דרב ששת: 'כל שהוא ב'יקח' ('והוא
אשה בבתוליה יקח' [ויקרא כא,יג]) - הרי הוא ב'לא יקח' (וסמיך ליה [ויקרא
כא,יד] אלמנה וגרושה וחללה זונה [את
אלה] לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה] - כל
שאתה קורא בה כשהיא בתולה 'יקח' = דראויה לכהן גדול - ישנו ב'בל יקח' אם היתה אלמנה); כל שאינו ב'יקח'
אינו ב'לא יקח', פרט לכהן גדול שבא על אחותו אלמנה (שאינו לוקה עליה משום איסור כהונה אלא משום איסור
אחותו)'.
אמר ליה: דאמר לך מני? - רבי שמעון היא, דאמר 'אין איסור חל על איסור',
דתניא: 'רבי שמעון אומר: האוכל נבילה ביום הכפורים פטור (מכרת, דלא אתי איסור יום כפורים ומיחל אאיסור נבילה
דקדים: אם נתנבלה מערב יום כפורים - הרי קדם איסור נבילה; ואם נתנבלה ביום כפורים
- אפילו הכי: אסורה היתה עליו מבערב משום אבבר מן החי), דאי רבנן הא אמרי 'איסור חל
על איסור'!
אפילו תימא רבנן, כי אמרי רבנן 'איסור חל על איסור' - הני מילי איסור חמור
על איסור קל (יום כפורים שהוא בכרת, על
איסור נבילה שהוא בלאו), אבל איסור קל (כגון אלמנה לכהן גדול) על איסור חמור (איסור אחותו, שהיא בכרת) - לא חייל.
איכא דאמרי: הא מני (דאיצטריך
ליה למילף דלא ליחול איסור אלמנה לכהן גדול על איסור אחותו)? - רבנן היא, דאמרי 'איסור
חל על איסור', (הילכך איצטריך להו למילף:) וכי אמרי רבנן
'איסור חל על איסור': הני מילי איסור חמור על איסור קל, אבל איסור קל על איסור
חמור - לא חייל, דאי רבי שמעון – השתא: איסור חמור על איסור קל לא חייל, איסור קל
על איסור חמור מיבעיא?
מהו דתימא איסור כהונה שאני (שריבה
בהן הכתוב מצות יתירות, הילכך אפילו קל על חמור דעלמא ליחול) - קא משמע לן.
אמר ליה רב פפא לאביי: ישראל הבא על אחותו - זונה משוי לה (פשיטא ליה דזונה משוי לה, דהא נבעלה בעילת פסול
ואסורה לכהן משום זונה); (אלא הא מיבעיא לי:) חללה (מי) משוי לה (ללקות
כהן עליה משום חללה או לא)? או לא משוי לה? מי אמרינן קל וחומר: מחייבי לאוין
הויא חללה, מחייבי כריתות לא כל שכן? או דילמא אין חללה אלא מאיסור כהונה?
אמר ליה: אין חללה אלא מאיסור כהונה בלבד.
אמר רבא: מנא הא מילתא דאמור רבנן 'אין חללה אלא מאיסור כהונה'? - דתניא: 'לא
יאמר גרושה בכהן גדול,
[ומסביר רבא באמצע ציטוט הברייתא:] ותיתי בקל וחומר
מכהן הדיוט, ואנא אמינא: השתא לכהן הדיוט אסורה - לכהן גדול מיבעיא (מהדיוטותו נאסרה עליו)?
[המשך
הברייתא:]
למה נאמרה? כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט (האמורות אצל כהן הדיוט: שייחד לה לאו לעצמה: 'ואשה גרושה מאישה לא יקחו (ויקרא כא,ז)', ללמדך שאם זונה וחללה
וגרושה היא - לוקה עליה אף משום גרושה) - כך חלוקה בכהן גדול (אף על פי שנאמרו בו בלאו אחד)'.
פשיטא: מיגרע גרעה (בתמיה: וכי מפני שנעשה כהן גדול - נתמעטה קדושתו?
הלא מהדיוטותו נחלקה עליו לשני לאוין)?
אלא: כשם שחלוקה גרושה מזונה
וחללה בכהן הדיוט - כך אלמנה חלוקה מגרושה וחללה זונה בכהן גדול (שאם היתה אלמנה וגרושה וחללה זונה - חייב על כל אחת
ואחת; והאי דנקט תנא לפלוגי אלמנה לחודה, ולא איצטריך לפלוגי חללה מזונה - משום
דחללה, דמוחלקת מזונה מכהן הדיוט - קים לן דגלי בגרושה והוא הדין בחללה; אבל
אלמנה, דאיתוספא בכהן גדול, ולא מצינו בה שנתחלקה - איצטריך ליה למילף).
'חללה' למה נאמרה [בכהן גדול]
(הרי אסורה לכהן הדיוט)?
(לומר לך:) אין חללה אלא מאיסור
כהונה (מקרא יתירה דרשינן דהאי דהדר
כתבה - להכי כתבה, לומר שתלמד מסדר האמור: חללה אחר אלמנה וגרושה - שאין איסורן
נוהג אלא בכהנים, ולא כתבה אחר זונה, שמצינו שם זנות פוסל בישראל - לומר לך שאין
נקראת 'חללה' אלא מביאת פסול כהונה לבדה, ולא מביאת איסור הנוהג אף בישראל);
'זונה' למה נאמרה [בכהן גדול]?
נאמר כאן 'זונה' ונאמר להלן 'זונה' (בכהן הדיוט): מה כאן (בכהן גדול) זרעו חולין (דכתיב 'לא
יחלל') - אף להלן זרעו חולין.'
אמר רב אשי: הילכך (הואיל
ואין חללה אלא מאיסור כהונה): כהן (הדיוט
או כהן גדול) הבא על אחותו (פנויה)
(קידושין עח,א)
'זונה' משוי לה (ללקות כהן הבא עליה עוד
משום 'זונה', שהרי נבעלה בעילת זנות מאסור לה), 'חללה' לא משוי לה (ואין כהן שני הבא עליה לוקה משום חללה); חזר (הוא או כהן אחר) ובא עליה - עשאה חללה (שהרי אסורה לו משום 'זונה' שאינו נוהג אלא בכהונה).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות
בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
Footnotes become visible when the cursor rests on the
number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an Edit option
to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers
of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2006, 2007, 2008 by Julius
Hollander
Permission to distribute this material without
remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com