מיקום: מאנטאק גזע: חצי ערפד ( יש לי המון המון חיסרונות -_- , ולא כל כך הרבה יתרונות גם כן) מין: נקבה מקצוע : נזיר נשק ראשי : קאתאנה ( כמו החרבות היפניות) ארוכה . נשק משני: 2 חרבות קטנות שמשתמשים איתם בבת אחת בזמן שנלחמים לבוש: חולצה שחורה בסגנון סמרטוט , מכנסיים שחורים שמתרחבים בסוף עם ציור של דרקון אדום בצד אחד של המכנס , וגלימה שחורה עם כובע שחור כמובן שבוקשי אפשר לראות איך אני נראת כשאני מסתירה את עצמי עם הגלימה הזאת. חפצים: שרשרת מכסף עם הסמל של יינג ויאנג , בקבוק מלא בדם של בני אדם , שק של פירות יער כמעט מלא. חיית ליווי: עורב אפור שחור שיוך: נייטראלי רגיל אל: נורלנס אל האש (באשור זאב בודד) שם: טאו (tao ) מבנה גוף: שיער לבן, מאוד חיוורת , ביום העיניים בצבע צהוב של חתול ובלילה הם הופכות לאדומות , שיניים חדות שבולטות קצת החוצה , ציפורניים ארוכות ומחודדות. רקע: בת לאמא כוהנת וערפד , האב עזב כמובן והמשפחה מצד האם לא הסכימו לקבל חצי ערפד למשפחה כך ששלחו אותי למאנטאק שם הסנסאי שלי לימד אותי אומנויות לחימה. כמובן כל מה שקרה והנטישה מצד המשפחה שלי השפיעה על האופי של הדמות שלי לרעה , ניסיתי להתחבר עם ילדים אחרים שלמדו מהמורה שלי אך משום מה הם תמיד הסתכלו עלי בצורה מוזרה , שייסתכלו על עצמם קודם! הם מוזרים בדיוק כמוני , בכל אופן התבודדתי ואיכשהו דרך כך נהייתי יותר חזקה . יום אחד המורה שלי שכח להתעורר ולתת לי באמצע בלילה את ה"אוכל"(דם) שלי , ואני נהייתי מאוד רעבה והרגתי את אחד התלמידים האחרים שלו , מאז אף פעם לא שתיתי דם אדם , רק של חיות. גורשתי מהמנזר ביחד עם העורב שלי שהכרתי אותו באחד הימים שהתבודדתי , ומאז אני נודדת ממקום למקום. אופי: יש לי לפעמים פיצול אישיות , קשה לסמוך עלי כי אני כל הזמן משנה את הדעה שלי , אני רוב הזמן מתבודדת אבל אין לי בעיה לדבר עם אנשים , אם מישהו מעיר לי על סוג היצור שאני אז הוא יכול להאשים רק את עצמו שתקפתי אותו, אה ועוד משהו מאוד מאוד עצלנית , אפשר להגיד שמאגר המילים שאני יודעת הוא בעיקר קללות. כסף: 0 מ"פ, 22 מ"ז, 5 מ"כ, 0 מ"ע