הצעת חוק היועצים החינוכיים, התשס"א - 2001

פרק א': פרשנות

בחוק זה-

1.

הגדרות

"המנהל" – המנהל הכללי של משרד החינוך;

"המועצה" -  מועצת היועצים החינוכיים שמונתה לפי סעיף 53;

"יועץ חינוכי" – מי שכשיר להיות יועץ חינוכי לפי חוק זה והוא רשום בפנקס היועצים החינוכיים;

"מוסד"- כל מוסד או ארגון שעוסקים בו בהוראה, חינוך או הכשרה.

"פנקס" – פנקס היועצים החינוכיים, כאמור בסעיף 15;

"עיסוק בייעוץ חינוכי" -  עיסוק מקצועי, כמשלח יד, בסיוע, טיפול, ייעוץ, הכוונה והדרכה לנועצים, למשפחותיהם, ולסגל המוסד שאליו משתייך הנועץ בתחום הלימודי, ההתפתחותי, החינוכי, החברתי והרגשי של הנועצים, הנעשים בדרך כלל בידי יועץ חינוכי ובשיטות מקצועיות הנהוגות בייעוץ חינוכי כמקצוע אקדמי;

"השר" – שר החינוך או מי שהסמיך לעניין חוק זה.

פרק ב': העיסוק בייעוץ חינוכי

לא יציג עצמו אדם כיועץ חינוכי, ולא ישתמש בתואר יועץ חינוכי, או בביטוי או קיצור המרמזים על היותו מוסמך, מוכן או מסוגל לעסוק בייעוץ חינוכי, אלא אם כן הוא יועץ חינוכי הרשום בפנקס.

(א)

2.

ייחוד העיסוק והתואר של יועץ חינוכי

מי שרישומו בפנקס הותל על פי הוראות חוק זה אינו רשאי לעסוק בייעוץ חינוכי בתקופת ההתליה.

(ב)

לא יעסיק אדם בפעילות של ייעוץ חינוכי את מי שאינו רשאי לעסוק בכך בהתאם לאמור בסעיף 2.

3.

איסור העסקה

השר בהתייעצות במועצה, יקבע בתקנות סוגים, צורות ודרכים של פרסומת שיועץ חינוכי רשאי לעשות.

4. 

פרסומת

נועץ או אפוטרופוסו  זכאי לקבל מיועץ חינוכי מידע הנוגע לאותו נועץ בלבד, למעט מידע הנוגע לאדם אחר ורישומים אישיים של היועץ החינוכי.

5.

קבלת ומסירת מידע

לעניין סעיף זה-

"מידע" – לרבות מסמך המכיל ידיעה;

(1)

מידע על אדם שהגיע ליועץ חינוכי במסגרת עיסוקו המקצועי או בעקבותיו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא באחד מאלה:

(א)

6.

סוד מקצועי

גילוי המידע דרוש לדעתו לשם טיפול באדם שעליו המידע או לשם מניעת פגיעה באדם שעליו המידע או באדם אחר;

(1)

קיימת חובה או רשות על פי דין לגלות את המידע;

(2)

האדם שעליו המידע, הסכים בכתב לגילוי, לאחר שהוסברה לו משמעות ההסכמה ולגבי קטין הוריו או אפוטרופוסו הסכימו כאמור בכתב לגילוי המידע וכל עוד לא ביטלו את הסכמתם האמורה, זולת אם היועץ החינוכי שוכנע שהגילוי עלול לפגוע באותו אדם;

(3)

הגילוי נדרש על ידי ועדת התלונות וועדת המשמעת כמשמעותן בחוק זה;

(4)

בית המשפט התיר את גילוי המידע, אם נוכח כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

(5)

הוראות סעיף קטן (א) חלות גם על כל אדם שקיבל מידע לפי הסעיף הקטן האמור.

(ב)

אחריותו הראשונית של יועץ חינוכי היא לנועץ והוא יפעל על פי שיקולים הקשורים לטובת  הנועץ ולמיצוי זכויותיו.

7.

אחריות יועץ חינוכי

מוסד ינקוט צעדים מתאימים כדי שבמידת האפשר לא יקבל החלטה בעניינו של תלמיד שהיא בתחומי טיפולו של יועץ חינוכי מבלי לקבל קודם חוות דעתו של היועץ החינוכי המטפל באותו נועץ.

8.

חובת קבלת חוות דעת

השר רשאי, לאחר התייעצות במועצה, לקבוע בתקנות -

9.

מומחיות מוכרת

ענפים בייעוץ החינוכי שיראו בהם מומחיות מוכרת;

(1)

תנאים לעניין הכשרה, בחינה, תואר ותעודה לצורך הכרה במומחיות מוכרת.

(2)

השר, לאחר שנועץ במועצה, יקבע בתקנות פעולות מסוימות שייוחדו לבעלי מומחיות מוכרת. אין בהוראה זו כדי למנוע ממתמחה לעסוק בפעולה כאמור תחת הדרכה של בעל מומחיות מוכרת.

(א)

10.

ייחוד פעולות מומחה

יוחדה פעולה לבעלי מומחיות מוכרת, לא יעסוק בה יועץ חינוכי, אלא אם הוא רשום בפנקס כבעל אותה מומחיות. אין בהוראה זו כדי למנוע ממתמחה לעסוק בפעולה כאמור תחת הדרכה של בעל מומחיות מוכרת.

(ב)

יוחדה פעולה לבעלי מומחיות מוכרת, לא ישתמש אדם בתואר של אותה מומחיות, אלא אם הוא רשום בפנקס כבעל אותה מומחיות.

11.

ייחוד תואר מומחה

השר, אחרי התייעצות במועצה, יקבע בתקנות תנאים  לענין הכשרה, בחינה, תואר ותעודה של מדריך מוסמך.

(א)

12.

מדריך מוסמך

לא יעסוק יועץ חינוכי בפעולות הדרכה, אלא אם הוא רשום בפנקס כמדריך מוסמך. אין בהוראה זו כדי למנוע מן המתכשר להדרכה לעסוק בהדרכה תחת הדרכה של מדריך מוסמך  ביעוץ חינוכי.

(ב) 

פרק ג': כשירות ורישום בפנקס

אזרח או תושב ישראל שנתקיימו בו אחד מאלה זכאי להיות יועץ חינוכי:

(א)

13.

כשירות

הוא בעל תואר "מוסמך" בייעוץ חינוכי או תואר גבוה ממנו שניתן מאת מוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח – 1958, ועבד במשך  שנתיים תחת הדרכה של מדריך מוסמך וקיבל ממנו אישור על ההדרכה; היקף ההדרכה שעליו לקבל במהלך תקופה זו תיקבע בתקנות שיתקין השר לאחר התייעצות במועצה.

(1)

הוא בעל תואר מוסמך בייעוץ חינוכי שניתן מאת מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל וועדת הרישום הכירה בו כשווה ערך לתואר שניתן כאמור בפסקה (1), ועבר תקופת התמחות בת שנתיים בהדרכת מדריך מוסמך וקיבל ממנו אישור על התמחותו; 

(2)

הוא בעל תעודת גמר שניתנה מאת מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל המקנה לבעליה את הזכות לעבוד או להירשם כיועץ חינוכי באותה המדינה, והשר הכיר במוסד ובתעודה לאחר התייעצות עם המועצה;

(3)

בתכוף לפני תחילתו של חוק זה עסק ביעוץ חינוכי במוסד שהוכר לענין זה על ידי השר לאחר התייעצות במועצה, והורשה לעסוק ביעוץ חינוכי באופן קבוע מטעם משרד החינוך;

(4)

בתכוף לפני תחילתו של חוק זה עסק ביעוץ חינוכי לפחות 7 שנים, תחת פיקוח והדרכה, במוסד שהוכר לענין זה על ידי השר לאחר התייעצות במועצה.

(5)

לענין סעיפים קטנים (א)(2) ו – (3) רשאי השר להכיר במוסד לימודים, תוך הבחנה בין סוגי תעודות הניתנות על ידי אותו מוסד או בין תארים, תכניות לימודים שונות או מסלולי לימודים שונים באותו מוסד.

(ב)

מי שכשיר להיות יועץ חינוכי  זכאי להירשם בפנקס היועצים החינוכיים לפי חוק זה.

(א)

14.

רישום בפנקס היועצים החינוכיים

השר יקבע, לאחר התייעצות במועצה, כללים בדבר דרכי הרישום בפנקס לרבות רישום מומחיות מוכרת ומדריכים מוסמכים, פרטי הרישום בו, הפרטים שעל המבקש להגיש, פרטי טופס הבקשה לרישום ואופן הגשתה.

(ב)

רישום בפנקס יבוצע בתוך שלושים יום; כל הרשום בפנקס חייב להודיע על כל שינוי בפרטי הרישום תוך שלושים ימים מיום השינוי; יועץ חינוכי או מעבידו חייבים למסור למנהל הפנקס, לפי דרישתו, כל ידיעה הנוגעת לעניין הרישום בפנקס.

(ד)

הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור.

(ה)

השר ימנה ועדת רישום בת חמישה חברים. הודעה על מינוי הועדה ומענה יפורסמו ברשומות.

(א)

15.

ועדת הרישום והרכבה

חברי הועדה יהיו -

(ב)

עובד משרד החינוך, בעל השכלה אקדמית,  והוא ישמש כיושב ראש הוועדה ומנהל פנקס היועצים החינוכיים;

(1)

שלושה יועצים חינוכיים שהם מדריכים מוסמכים מתוך רשימה שהגישה לו המועצה, לאחר שהתייעצה באגודת היועצים החינוכיים בישראל;

(2)

יועץ חינוכי מתוך סגל ההוראה בייעוץ חינוכי במוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח - (1) 1958;

(3)

חברי הועדה האמורים בסעיפים ב(2) ו- (3) יתמנו לשלוש שנים ומותר לחזור למנותם עוד פעם אחת.

(ג)

ועדת הרישום רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה הרשאיות להחליט במקום הועדה בכל ענין זולת עיון חוזר לפי סעיף 19.

(ד)

השר ימנה את ועדת הרישום הראשונה שתפעל קודם לתחילת הרישום בפנקס. חברי ועדת הרישום הראשונה ימלאו אחר דרישות הרישום המזכות בתואר יועץ חינוכי והם יכהנו משך שנה אחת.

(ה)

השר, לאחר התייעצות במועצה, רשאי להקים ועדת בחינות שחבריה:

(א)

16.

ועדת הבחינות

מנהל השירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך או מי שהוסמך מטעמו;

(1)

חבר סגל ההוראה בייעוץ חינוכי באחד המוסדות להשכלה גבוהה בארץ, שייבחר על ידי פורום ראשי המגמות המוכרות לייעוץ חינוכי בארץ;

(2)

יועץ חינוכי שבחרה המועצה, לאחר התייעצות באגודת היועצים החינוכיים בישראל.

(3)

השר, בהיוועצות במועצה, יקבע בתקנות את נושאי הבחינות וסדריהן.

(ב)

מצאה ועדת הרישום כי התקיימה במבקש הרישום הוראה מהוראות סעיף 14, תרשמו בפנקס.

(א)

17.

תפקידי ועדת הרישום וסמכויותיה

על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית וועדת הרישום שלא לרשום את המבקש בפנקס אם מצאה אחד מאלה:

(ב)

מבקש הרישום הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לעסוק בייעוץ חינוכי וטרם עברו עשר שנים מיום שסיים לרצות את עונשו או אף אם עברו עשר שנים כאמור – אם קיימות נסיבות מיוחדות שלפיהן אין לרשמו בפנקס.

(1)

קיימות נסיבות אחרות לפיהן אין מבקש הרישום מסוגל או ראוי לעסוק בייעוץ חינוכי.

(2)

נרשם אדם בפנקס תוך מסירת נתונים כוזבים או תוך הסתרת עובדות, אשר אילו היו ידועות לוועדת הרישום קיים יסוד סביר להניח כי לא הייתה רושמת אותו בפנקס, רשאית היא למחוק את רישומו.

(ג)

לא תסרב וועדת הרישום לרשום מבקש בפנקס, לא תמחק רשום מן הפנקס, אלא  לאחר שנתנה למבקש הרישום או למי שרשום בפנקס, לפי הענין, הזדמנות לטעון טענותיו. 

(ד)

וועדת הרישום תודיע למבקש הרישום או למי שרישומו נמחק את החלטתה ונימוקיה.

(ה)

מבקש שבקשתו נדחתה לפי סעיף 18 רשאי להגיש בקשה לעיון חוזר בתוך שלושים יום מיום קבלת הודעת הדחייה. ועדת הרישום תדון בבקשה לעיון חוזר בתוך שלושים יום מיום קבלתה.

18.

עיון חוזר

מבקש רישום רשאי לערער לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת ועדת הרישום:

(א)

19.

ערעור

על החלטת ועדת הרישום לדחות את בקשתו;

(1)

על החלטת ועדת הרישום בבקשתו לעיון חוזר.

(2)

מי שרישומו נמחק מן הפנקס רשאי לערער לבית המשפט המחוזי על החלטות ועדת הרישום למחקו מן הפנקס.

(ב)

ערעור על החלטת ועדת הרישום יוגש בתוך 45 ימים מיום שהומצאה למבקש הרישום או למי שנמחק מן הפנקס ההחלטה נשוא הערעור.

(ג)

ועדת הרישום רשאית לתת היתר זמני לעסוק בייעוץ חינוכי, לרבות במומחיות מוכרת, למי שאיננו אזרח או תושב ישראל, בלי שיירשם בפנקס, בהתקיים אחד מאלה:

(א)

20.

היתר זמני

הוא מוזמן לישראל למילוי תפקיד מסוים בייעוץ חינוכי  - בהגבלה לאותו התפקיד;

(1)

אם הוא בעל רשיון לישיבת ביקור בישראל – למשך התקופה האמורה באשרת הישיבה.

(2)

ועדת הרישום רשאית, מטעמים שירשמו, להגביל או להתנות בתנאים מתן היתר זמני.

(ב)

לא יינתן היתר זמני אלא למי שממלא אחרי ההוראות והתנאים הנדרשים לרישום בפנקס, והוא חייב במתן הודעה כאמור בסעיף 15, בשינויים המחויבים.

(ג)

פרק ד': פסילה מטעמי בריאות

היה לוועדת הרישום חשש סביר כי מבקש רישום בפנקס או מי שרשום בפנקס סובל ממחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש מהם להתייצב לפני וועדת רפואית כאמור בסעיף 23 לשם בדיקת כושרם הגופני או הנפשי, במקום ובמועד שתקבע הוועדה הרפואית.

21.

בדיקה רפואית

השר ימנה לענין פרק זה ועדה רפואית של שלושה רופאים או רופאים פסיכיאטרים (להלן – ועדה רפואית), לפי עניין: מינוי ועדה רפואית יכול שיהיה כללי או למקרה מסוים.

(א)

22.

ועדה רפואית

הוועדה הרפואית תגיש את ממצאיה ומסקנותיה, כשהם מנומקים, לוועדת הרישום.

(ב)

סירב מבקש הרישום לדרישת וועדת הרישום לפי סעיף 17, לא ירשם בפנקס כל עוד לא התייצב ונבדק.

(א)

23.

מניעה או מחיקה של רישום למסרב להתייצב

הרישום בפנקס יהיה פטור מחובת ההתייצבות לפני וועדה רפואית אם הודיעה בכתב וועדת הרישום כי הוא מבקש למחוק את שמו מהפנקס; עשה כן – ימחק שמו מהפנקס.

(ב)

הוועדה הרפואית לא תקבע מועד להתייצבות לפניה אלא בתום 30 ימים מהיום שבו נמסרה למבקש הרישום או לרשום בפנקס הודעה על דרישת הרשם לפי סעיף 17.

24.

מועד התייצבות

וועדת רישום רשאית להתלות את רישומו של מי שרשום בפנקס, שנדרש להתייצב לפני וועדה רפואית ולא התייצב במועד ובמקום שנקבעו, עד שייבדק.

25.

התלית רישום עד בדיקה

נוכחה וועדת הרישום כי מחלה מסכנת של מי שרשום בפנקס, גורמת לסכנה תכופה עד שאין לחכות לסיום ההליכים לפי פרק זה, רשאית היא להתלות את רישומו עד למתן ההחלטה הסופית אך לא יותר משלושה חודשים, ובלבד שתעביר, בסמוך למתן החלטתו, את העניין לטיפולה של הוועדה הרפואית.

(א)

26.

התליה

לא סיימה הוועדה הרפואית את ההליכים עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), רשאית וועדת הרישום, בהסכמת הוועדה הרפואית, להאריך את תקופת ההתליה עד שלושה חודשים נוספים.

(ב)

לא הסתיימו ההליכים עד תום התקופה השניה כאמור, רשאית וועדת הרישום, בהסכמת הוועדה הרפואית, ואם דחיפות ההתליה עומדת בעינה, לחזור ולהאריכה לתקופה אחת נוספת עד שלושה חודשים.

(ג)

היה לוועדה רפואית יסוד להניח שמידע או שמסמך העשוי להעיד על מחלה מסכנת של מי שרשום בפנקס או של מבקש רישום נמצאים בידי מוסד רפואי, רופא, או אדם אחר, רשאית היא, על אף האמור בכל דין, לדרוש מבעל המידע או המסמך שימסרנו לה, ומשדרשה כאמור – ימסור בעל המידע את המסמך או המידע.

27.

קבלת ראיות

מי שהגיעה אליו, על פי פרק זה, ידיעה בדבר מחלה מסוכנת, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא באחת מאלה –

(1)  במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע הוראות פרק זה;

(2)  אם הורשה לכך על ידי בית המשפט.

28.

חובת הסודיות

קבעה הוועדה הרפואית כי מבקש רישום או מי שרשום בפנקס אינו מסוגל לעסוק בייעוץ חינוכי מחמת מחלה מסכנת, או כי הוא מסוגל לעסוק בייעוץ חינוכי בהגבלות מסוימות, והכל לחלוטין או לשעה, רשאית וועדת הרישום לסרב לרשמו בפנקס, למחוק את שמו מהפנקס או לרשום בפנקס הגבלות על עיסוקו כיועץ חינוכי או להתלות את רישומו בפנקס, הכל לפי החלטת הוועדה הרפואית.

29.

סמכויות וועדת הרישום על קביעת הוועדה הרפואית.

הרואה בעצמו נפגע מהחלטות וועדת הרישום או הוועדה הרפואית לפי פרק זה רשאי לערער על כך לפני בית המשפט המחוזי תוך 60 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.

(א)

30.

ערעור

ההחלטה שעליה הוגש הערעור תיכנס לתוקפה מיד, ולא יהא בהגשת הערעור כדי לעכב את ביצועה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(ב)

פרק ה': שפיטה משמעתית

יועץ חינוכי שעשה אחת האלה עבר עבירת משמעת:

31.

עבירות משמעת

התנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;

(1)

השיג את רישומו בפנקס במצג שווא;

(2)

התרשל במילוי תפקידו;

(3)

הפר הוראה מהוראות חוק זה או תקנה לפיו;

(4)

הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בייעוץ חינוכי.

(5)

ענישה או זיכוי בפלילים של יועץ חינוכי אינם מונעים העמדתו לדין משמעתי בשל אותו מעשה או מחדל, וענישה או זיכוי משמעתיים של יועץ חינוכי לפי חוק זה אין בהם כדי למנוע העמדתו לדין פלילי.

32.

שיפוט פלילי ומשמעתי

השר ימנה ועדת תלונות בת שלושה חברים. חברי ועדת התלונות יהיו -

(א)

33.

ועדת תלונות

יועץ חינוכי נציג המועצה;

(1)

שני עובדי משרד החינוך שאחד מהם חבר בלשכת עורכי הדין והוא יהיה התובע מטעם הועדה(להלן- התובע).

(2)

חברי ועדת התלונות וממלאי מקומם ימונו לתקופה של חמש שנים ומותר לחזור ולמנותם לתקופת כהונה אחת נוספת. הודעה בדבר מינויים של חברי ועדת התלונות תפורסם ברשומות. סיומה של תקופת כהונה אין בה כדי למנוע מחבר הועדה לסיים הטיפול בעניין שהחל לדון בו.

(ב)

היה לועדת התלונות חשד סביר כי יועץ חינוכי עבר עבירת משמעת, תטיל על אחד מחבריה לחקור בענין.

(א)

34.

חקירה ואישום

לצורך ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לחוקר הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) (2) וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול בשינויים המחויבים על חקירה שעשה חוקר כאמור.

(ב)

בהתאם לתוצאות החקירה תחליט ועדת התלונות אם להביא את היועץ החינוכי בפני ועדת המשמעת. קובלנה על עבירת משמעת תוגש בידי תובע.

(ג)

מחיקתו או התלייתו של יועץ חינוכי מהרישום בפנקס אין בה כדי למנוע מתובע להגיש נגדו קובלנה לועדת המשמעת ובלבד שקובלנה כאמור תוגש בתוך 12 חודשים מיום המחיקה או ההתליה.

(א)

35.

קובלנה לאחר מחיקה

האמור בסעיף קטן (א) יחול בשינויים המחויבים על יועץ חינוכי שנרשמה לגביו הגבלה בפנקס.

(ב)

השר ימנה ועדת משמעת בת שלושה חברים שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת (להלן – ועדת המשמעת).

(א)

36.

וועדת משמעת

חברי ועדת המשמעת יהיו:

(ב)

מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שהציע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;

(1)

שני יועצים חינוכיים בעלי ותק של עשר שנים שמינה השר, אחד מהם מתוך רשימה שהגישה לו המועצה.  לא הגישה המועצה רשימה כאמור בתוך 45 ימים מיום דרישת השר – שני יועצים חינוכיים כאמור שיקבע השר.

(2)

חברי ועדת המשמעת וממלאי מקומם ימונו לתקופה של חמש שנים ומותר לחזור ולמנותם לתקופת כהונה אחת נוספת. הודעה בדבר מינויים של חברי ועדת התלונות תפורסם ברשומות. סיומה של תקופת כהונה אין בה כדי למנוע מחבר הועדה לסיים הטיפול בעניין שהחל לדון בו.

(ב)

במילוי תפקידו אין על חבר וועדת המשמעת מרות זולת מרותו של הדין.

37.

אי תלות

וועדת המשמעת לא תדון בהרכב של פחות משני חברים ובהם היושב ראש.

38.

מנין חוקי

היה לוועדת התלונות חשד סביר שיועץ חינוכי עבר עבירת משמעת או שמתנהלים נגדו הליכים פליליים בשל מעשה או מחדל כמתואר בסעיף 32, רשאית היא, תוך התחשבות בסיבתה וחומרתה של העבירה ובאישור המנהל, להשעות את היועץ החינוכי מעיסוקו לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.

(א)

39.

השעיה

על החלטת הועדה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי יועץ חינוכי לערער בתוך חמישה עשר יום מיום קבלת ההודעה על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום העיסוק של היועץ החינוכי.

(ב)

בית המשפט המחוזי רשאי לבקשת המנהל ולאחר ששמע את היועץ החינוכי, להאריך את תקופת ההשעיה עד לסיום הדיון המשמעתי או ההליכים הפליליים, באין עוד ערעור עליהם.

40.

הארכת השעיה

ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות.

41.

סודיות הדיון

דיון משמעתי יתנהל בפני התובע ומי שהוגשה נגדו קובלנה (להלן – נקבל), אך רשאית הועדה לנהל דיון שלא בפני הנקבל אם סניגורו מתייצב במקומו או אם נעדר הנאשם מישיבה ללא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר ללא סיבה מספקת רשאית הועדה לדון בעניין שלא בפניו.

(א)

42.

נוכחות בדיון

ועדת המשמעת רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות נוכחותו של אדם אחר מאלה האמורים בסעיף קטן (א), בדיון, כולו או חלקו.

(ב)

ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות אלא במידה שהדבר נקבע בחוק זה או בתקנות שהתקין שר המשפטים לענין זה.

43.

דיני ראיות

מצאה וועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה (להלן – אמצעי משמעת):

(א)

44.

אמצעי משמעת

התראה;

(1)

נזיפה;

(2)

קנס עד 5,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי   בצו לשנות את הסכום האמור לפי שינויים שחלו במדד המחירים לצרכן, בדרך הקבועה בסעיף 64 לחוק העונשין, התשל"ז - (3) 1977 (להלן – חוק העונשין);

(3)

התניית הרישום בפנקס לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, כולל תקופת השעיה לפי סעיפים 40 ו- 41 אם היתה כזו;

(4)

מחיקת הרישום מן הפנקס.

(5)

נמחק שמו של יועץ חינוכי מן הפנקס לפי סעיף זה, לא תידון בקשתו לרישום מחדש אלא לאחר שחלפו שבע שנים מיום מתן ההחלטה בדבר המחיקה ולאחר שהוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את חידוש הרישום. חידוש רישום טעון את אישורה של ועדת המשמעת.

(ב)

נמחק שם היועץ החינוכי על פי בקשתו, רשאית ועדת המשמעת לקבוע כי יראו את המחיקה כאילו נעשתה לפי סעיף זה.

(ג)

ועדת המשמעת רשאית לנקוט נגד נקבל באמצעי משמעת על תנאי.

(א)

45.

ענישה על תנאי

נקטה ועדת המשמעת באמצעי משמעת על תנאי תקבע תקופה שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים, במהלכה תגרור עבירת משמעת נוספת של הנקבל  הפעלת אמצעי המשמעת נגדו (להלן – תקופת התנאי).  כן תקבע ועדת המשמעת בהחלטתה רשימת עבירות משמעת בגינן יופעל אמצעי המשמעת נגד הנקבל.

(ב)

תקופת התנאי תחל ביום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר הנקיטה באמצעי משמעת על תנאי, אלא אם קבעה ועדת המשמעת מועד תחילה אחר בהחלטתה.

(ג)

נקטה ועדת המשמעת אמצעי משמעת נגד נקבל בגין עבירה נוספת, לא תנקוט נגד הנקבל באמצעי משמעת על תנאי.

(ד)

החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל באמצעי משמעת בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ד), תורה על הפעלת אמצעי המשמעת על תנאי ואולם רשאית ועדת המשמעת להאריך את משך תקופת התנאי הראשונה לתקופה שלא תעלה על שנתיים. תחילתה של תקופת התנאי הנוספת ביום סיומה של תקופת התנאי הראשונה או ביום מתן החלטת ועדת המשמעת, המאוחר מבינהם.

(ה)

תובע ונקבל רשאים, תוך 45 ימים ולאחר המצאת החלטת ועדת המשמעת, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום העיסוק של היועץ החינוכי. אין בהגשת הערעור כדי למנוע או לעכב ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט המחוזי אחרת.

46.

ערעור

ועדת המשמעת רשאית, לאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל, להורות על פרסום החלטתה, כולה או מקצתה, עם או בלי פרסום שמו של הנקבל, בדרך ובמקום שתקבע.

(א)

47.

פרסום

בכל מקרה שהואשם יועץ חינוכי בעקבות תלונה, תודיע ועדת התלונות למתלונן מה החליטה ועדת המשמעת.

(ב)

על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאי יועץ חינוכי לערער לבית המשפט המחוזי כאמור בסעיף 47 לחוק זה.

(ג)

ועדת המשמעת רשאית, לבקשת תובע, להורות על התליית רישומו של נקבל בפנקס עד למתן החלטה סופית בהליכים המתנהלים נגדו בועדת המשמעת או בבית המשפט.

(א)

48.

התליה

על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (א) רשאי נקבל לערער לבית המשפט  כאמור בסעיף 47 לחוק זה.

(ב)

דיון לפי פרק זה אין בו כדי לעכב או לבטל דיון בפלילים בגין אותו מעשה או מחדל.

(א)

49.

דין משמעתי ודין פלילי

אין בהליך פלילי או בתוצאותיו כדי למנוע נקיטה של ועדת המשמעת באמצעי משמעת כנגד נקבל, בשל אותו מעשה או מחדל בגינם הואשם בפלילים ואולם רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק דין סופי בפלילים.

(ב)

דיון משמעתי לפי פרק זה אין בו כדי למנוע העמדתו של נקבל לדין משמעתי בגין אותו מעשה או מחדל מכוח חיקוק אחר.

(א)

50.

שיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר

העמדתו של  נקבל לדין משמעתי לפי חיקוק אחר אין בה כדי למנוע העמדתו לדין משמעתי בגין אותו מעשה או מחדל לפי חוק זה.

(ב)

על אף האמור בסעיף זה לא יחויב נקבל בקנס יותר מפעם אחת בגין מעשה או מחדל שביצע.

(ג)

ממצאים ומסקנות של פסק דין חלוט בהליך פלילי, המרשיע את  הנקבל, יהיו קבילים כראיה לכאורה ויחולו עליהם הוראות סימן ו' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - (4) 1971 בשינויים המחויבים.

51.

פסק דין סופי במשפט פלילי