17/10/2002

לכבוד

שרת החינוך

הגב' לימור לבנת

 

שלום רב!

 

הנדון: הצעת חוק הייעוץ החינוכי

 

אנו שמחים ליידע אותך בדבר ההתקדמות בתהליכים המתקיימים לקידום חוק הייעוץ החינוכי.

אגודת היועצים החינוכיים בישראל והנהלת שפ"י מקיימים דיאלוג אינטנסיבי במטרה לגבש נוסח מוסכם ומשותף של הצעת החוק, וזאת מתוך הכרה משותפת בצורך בחוק ובחשיבותו הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ציבורית. כאנשי מקצוע, אנו מעדיפים שהחוק ייקבע באופן פרואקטיבי בהתאם לרוח המקצוע ועקרונותיו, ולא מתוך קביעות תקדימיות שעלולות להיווצר על-ידי פניות הציבור לבתי-הדין בהעדר חוק.

 

נשמח להיפגש אתך ועם מנכ"לית המשרד, גב' רונית תירוש, לדיון והבהרות בנושא. לנוחותך, להלן מספר נקודות מרכזיות לגבי הצעת החוק.

מטרת החוק:

להסדיר את העיסוק במקצוע הייעוץ החינוכי בחקיקה ראשית ובמסגרת חוקי המדינה. החוק יבטיח ששירותי הייעוץ החינוכי יינתנו באופן מקצועי רק על-ידי מי שהוכשרו והוסמכו לכך  בכל המסגרות בהן הם ניתנים; הוא יעגן את התפיסה של הייעוץ החינוכי כפרופסיה בקרב ציבור הצרכנים הרחב של מערכות החינוך לגוניהן, ויקדם את מעמדו של מקצוע הייעוץ החינוכי ושל העוסקים בו.

עיקרי החוק:

·             עיגון הפיקוח על מקצוע הייעוץ החינוכי והעוסקים בו תחת משרד החינוך;

·             הגדרת מקצוע הייעוץ החינוכי כמקצוע אקדמי הדורש הכשרה והסמכה, וייחוד התואר "יועץ חינוכי" רק למי שהוכשר והסמך לכך;

·             עיגון חובת הסודיות המקצועית בחוק;

·             אפשרות עתידית לקביעת התמחויות בהתאם להתפתחות המקצוע;

·             הקמת מועצת יועצים חינוכיים, בראשות שר החינוך, אשר תכלול בהרכבה נציגים של כל הגופים הקשורים לייעוץ החינוכי. המועצה תייעץ לשר (הממונה על ביצוע החוק) בכל העניינים הנוגעים לייעוץ החינוכי.

·             תוקמנה :

* ועדת רישום, אשר תנהל את רישום היועצים המוסמכים בפנקס היועצים  החינוכיים;

* ועדת משמעת וועדת תלונות;

* ועדת בחינות – במידה והמועצה תחליט על כך. 

יתרונות החוק מבחינה ציבורית:

• החוק ממקם  את משרד החינוך כמוביל בגישתו ההומניסטית,  המדגישה את זכויות הפרט (הנועץ).
• החוק מעגן את מחויבותו של היועץ החינוכי לנועץ, ומרחיב את יכולתו לפעול למען הפרט ללא תלות בהשפעה שלא אינטרסים זרים.
• החוק מגדיר את ההכשרה המקצועית הנדרשת מיועץ חינוכי לצורך הסמכתו.
• החוק מעגן את ההדרכה ליועצים חינוכיים כחלק מתנאי החובה להסמכתם, בדומה לפסיכולוגים ולעובדים הסוציאליים. בכך מעמיד החוק  את מדינת ישראל במקום הראשון בעולם בתחום הדרכתם והכשרתם בשדה  של היועצים החינוכיים וכן בתחום הסמכת מדריכים.
• החוק יחזק את החלתו של הקוד האתי של היועצים החינוכיים, בהיות קוד זה נספח לחוק.  

יתרונות החוק מבחינה ניהולית ומקצועית:

·          החוק מאגד את כל היועצים החינוכיים במדינת ישראל  תחת פיקוחו של משרד החינוך. החוק יהפוך את משרד החינוך לגוף הבלעדי  המפקח על הרשאתם של  כל היועצים החינוכיים במדינת ישראל במסגרת הרישום בפנקס היועצים החינוכיים (בדומה לפיקוח של משרד העבודה והרווחה על כל העובדים הסוציאליים, או של משרד הבריאות על כל הפסיכולוגים, ללא קשר לגופים המעסיקים אותם). זאת בניגוד למצב הנוכחי, בו רק היועצים המועסקים בפיקוח שפ"י הם בפיקוח משרד החינוך. יועצים חינוכיים אשר מועסקים בגופים אחרים כגון מתנ"סים, בתי-חולים, בתי-סוהר, מסגרות הכשרה צבאית ואף ארגונים תעשייתיים שונים אינם זקוקים לרישוי ואינם תחת פיקוח. יתירה מזו,  עם התקדמות התהליך של הפרטת מוסדות חינוך, עלול להיווצר מצב שגם בבתי-ספר שונים יעסיקו המנהלים אנשים בלתי מוסמכים בתפקיד של יועצים חינוכיים לכאורה.

·          החוק משחרר את היועץ החינוכי מתלותו במעסיק ומגבה אותו בעבודתו המקצועית. במצב הנוכחי, היועץ תלוי במנהל או ברשות לפרנסתו, ומוצא את עצמו לעיתים תחת לחץ לפעול בדרך שאיננה על-פי מיטב הכרתו המקצועית.

·          החוק מאפשר את התפתחותו העתידית של המקצוע, תוך יצירת תחומי התמחות בהתאם להתפתחויות החברתיות בחברה הישראלית והכלל-עולמית.

·          עלות החוק למשרד – אפס.

קשיים אפשריים בעקבות קבלת החוק:

·        החוק יוצר רף ציפיות מקצועיות וציבוריות באשר לשירותי הייעוץ החינוכי שהציבור יכול ליהנות מהם. תיתכן תקופת מעבר, בה ייוצר פער בין "דרישות השוק" לבין היכולת לספק שירותי ייעוץ ברמה הנדרשת (כמותית ואיכותית) עד להכשרת כמות מספקת של אנשי מקצוע בעיקר במגזרים ייחודיים (כגון בני מיעוטים או חרדים).  עם זאת, מצב זה יהווה זרז להכשרת אנשי מקצוע שיוכלו לספק שירותים מקצועיים גם במגזרים אלה.

·        בתקופת המעבר שלאחר החלת החוק, תידרש תקופת הסתגלות הן של העוסקים במקצוע והן של צרכני השירות למגבלות שמציב החוק, כגון הקפדה יתירה על חובת הסודיות, עד להטמעתן.

השינויים העיקריים שאנו מציעים להכניס בהצעת החוק המקורית לאור הדיונים המשותפים עם הנהלת שפ"י:

·        החלפת "תלמיד" ב"נועץ". שינוי זה מרחיב את מחויבותו של היועץ החינוכי לכלל צרכני שירותיו (כולל אנשי הסגל החינוכי, המשפחות או המערכת החינוכית), כולל במסגרות שאינן בתי-ספר ובהם הנועץ אינו "תלמיד".

·        הרחבת ההגדרה של "מוסד חינוך" – כל מוסד או ארגון שעוסקים בו בהוראה, חינוך או הכשרה. הגדרה זו מאפשרת לכלול במסגרת החוק גם ארגונים שאינם בתי-ספר ואשר מעסיקים יועצים חינוכיים, וכן מאפשרת את התפתחותו העתידית של המקצוע.

·        ייחוד העיסוק (סעיף 2) הוגבל בניסוח "לא יציג עצמו אדם כיועץ חינוכי אלא אם כן הוא יועץ חינוכי הרשום בפנקס". זאת על מנת להימנע מהתנגשויות בהגדרת תפקיד עם בעלי מקצועות קרובים לאור הגדרת העיסוק (בפרק ההגדרות).

·        הגמשה של חובת קבלת חוות דעת (סעיף 9) באופן שלא יעמיד לא את המנהל ולא את היועץ במצבים בלתי אפשריים.

הנהלת שפ"י והנהלת האגודה הגיעו להסכמה לגבי כמעט כל הניסוחים המופיעים בחוק בנקודות שקודם לכן היו שנויות במחלוקת או שלא נראו על-ידם עין בעין, ואשר הועלו במסמך התגובה הראשוני של שפ"י להצעת החוק. כן הוכנסו מספר תיקוני ניסוח מינוריים על דעת שפ"י והאגודה. נקודות מחלוקת בודדות שנותרו ייפתרו במסגרת ההכנה לקריאה ראשונה ושנייה.

לאור כל האמור לעיל, אנו פונים ומבקשים את תמיכתך הפעילה בקידום הצעת חוק הייעוץ החינוכי במהרה, במושב הכנסת הנוכחית.

 

בכבוד רב

עירית יניר,  היו" ר היוצא של האגודה

בשם הנהלת אגודת היועצים החינוכיים בישראל

 

העתק:

ח"כ זבולון אורלב, יו"ר וועדת החינוך של הכנסת

גב' רונית תירוש, מנכ"לית משרד החינוך

ד"ר בלהה נוי, מנהלת שפ"י

ד"ר נורמן אנטין, מנהל גף ייעוץ בשפ"י

גב' יהודית קרפ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

ד"ר יאיר רונן, יועץ משפטי לעניין הצעת חוק הייעוץ