Kitzur Shulchan Aruch Linear Translation by Yona Newman© 1999-2001

Hebrew/English Main Text Hebrew Main Text English Main Text Previous Next Help Index Home

דיני ברכות על מאכלים מחמשת מיני דגןCh. 48:1-10. Laws of the blessings on the five species of grain

1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10

48:1 לחם Bread שהוא מחמשת מיני דגן which is from the five species of grain *

* {wheat, barley, rye, oats, and spelt}

אלא שהוא but is the kind (termed) פת הבאה בכיסנין a "sweet roll" *

* {lit; bread in pockets - a category which includes cakes, pies, and "mezonos bread" - and is not considered as bread.}

אם אוכל ממנו If one eats from it פחות משיעור less than the measure קביעות סעודה of a normal meal (see Law 3), אינו צריך נטילת ידים there is no need to wash hands (before eating) ואין מברכין עליו המוציא or bless "Who brings forth..." over it, אלא rather בורא מיני מזונות "the creator of different kinds of food" ולאחריו על המחיה and after (eating) "on the sustenance".
אבל אם אוכל ממנו However, if one eat from it שיעור קביעת סעודה the measure of a normal meal אזי דינו כלחם גמור it is considered as regular bread. צריך נטילת ידים One must wash hands (before eating) ומברכין עליו המוציא bless "Who brings forth..." over it, ולאחריו ברכת המזון and afterwards say grace.

48:2 מהו פת הבאה בכיסנין What is a "sweet roll" ? יש אומרים Some say שהוא פת that this is pastry (dough) שנעשה כמין כיסים made like pockets ממולא בפירות that are filled with fruit, או בבשר meat, או בגבינה cheese,* וכיוצא בו or the like; וכן כשנעשה כמו פשטידה also, (dough) that is baked like pies.

* {The Shulchon Oruch HoRav 168:10 and the Mishnah B'rurah 168:94 maintain that meat pies, cheese pies, or vegetable pies that are eaten as the basis of a meal are not considered to be "sweet rolls". }

ויש אומרים Others say שהוא פת שנילוש בשמן that it is dough that was kneaded with oil, או בשומן בו בדבש or mixed with honey, או בחלב or milk, או בבצים or eggs, או בשאר מי פירות or other fruit juices. אפילו עירוב בו גם מים even if it also had water mixed in, אלא שהוא המועט as long as (the water) is less (than the other juices). ואנן נקטינן We accept כדברי שניהם להקל the leniencies* of both these opinions** ומחזיקין אלו ואלו and keep both these types לפת הבאה בכיסנין as "sweet rolls".

* {In his Piskei Siddur, Rav Shneur Zalman of Liadi states that a G-d-fearing person should eat "sweet rolls" only in the midst of a meal in which he has eaten bread.}

** {The Shulchon Oruch HoRav 168:12 and the Mishnah B'rurah 168:35 also quote a third opinion, which defines this type of food as crackers.}

48:3 שיעור קביעת סעודה The measure of a normal meal לאו בדידיה משערינן is not determined individually, אלא ברוב בני אדם but rather by the majority of people כמה שרגילין לאכול - what they would normally eat בסעודת צהרים at an afternoon meal, או בסעודת ערב or an evening meal, לשבוע to be satisfied.* אם הוא אוכל כשיעור זה If a person eats this quantity אף על פי שאינו שבע even though he (personally) is not satisfied, מכל מקום in any case, דינו כמו לחם the laws of bread apply.

* { The concept of eating to the point of satisfaction is significant regarding this law and many of the others mentioned in this chapter. When a person eats to the point of satisfaction, the obligation to say grace takes on the severity of a Torah command. Thus, the ruling "one must adopt stringencies in cases regarding doubt concerning a Torah command" applies. In contrast, if one has not eaten to the point of satisfaction, the obligation to say grace is only Rabbinic in origin. Hence, leniency may be exercised in cases of doubt.}

ואם אוכל פת זה If one eats a "sweet roll", עם לפתן משערין with other foods, גם כן אחרים (one asks) would also others אם היו אוכלין אותו בלפתן who ate this as a meal היו שבעים be satisfied ? ואם אוכל בלא לפתן If he ate without other foods שיעור קטן a small amount והוא שבע and was satisfied, ואחרים and others אם היו אוכלין כך if they ate this לא היו שבעים would not be satisfied אלא שאם היו אוכלין אותו unless they ate it עם לפתן together with other foods היו שבעים and (then were) satisfied. הוי ליה גם כן דין לחם the laws of bread (on what he ate) still apply.*

* { There are many opinions among the Sages concerning the exact amount implies by the "the measure of a normal meal." The Piskei Siddur of Rav Shneur Zalman of Liadi and the Mishnah B'ruroh 168:24 maintain that one should not eat more than a quantity equal to four k'beitzim of "sweet rolls", except in the midst of a meal in which he has eaten bread.}

48:4 אם מתחלה היה בדעתו If he originally intended לאכול רק מעט to eat only a little ובירך and (so) said: בורא מיני מזונות "the creator of different kinds of food" ואחר כך and afterwards נמלך לאכול continued to eat שיעור קביעת סעודה "the measure of a normal meal," (then):
אם בזה שהוא רוצה לאכול עוד If the additional amount he wants to eat אין בו שיעור קביעת סעודה is not "the measure of a normal meal" אלא בצירוף except when added מה שאכל קודם to what he ate previously, אוכל כך he should continue eating ומברך אחר כך and, afterwards, bless ברכת המזון the grace after meals.
אבל However, אם בזה שהוא רוצה לאכול עוד if the additional amount which he wants to eat יש בו שיעור קביעת סעודה is itself "the measure of a normal meal," צריך ליטול ידיו he must wash hands ולברך ברכת המוציא and say "Who brings forth..." על מה שהוא רוצה לאכול on what he wants to eat. אבל ברכת על המחיה However, "on the sustenance" אין צריך לברך is not needed על מה שאכל on what was already ate. לפי שיצטרף Because it is included עם מה שיאכל with what will be eaten ויפטר בברכת המזון and is covered by the grace.
48:5 עיסה שנילושה במים Dough which was kneaded with water, ובלילתה but has a soft texture, אם אפאו בתנור if it was baked in an oven, או אפילו באלפס or even in a roasting pan בלא משקה without liquid, ואפילו משח את האלפס בשומן or even if oil was rubbed on the pan שלא ישרף העיסה so the dough will not burn, זה לא חשיב משקה this is not considered as (cooked) in liquid ודינו כמו לחם גמור and so it is considered as bread. ואפילו אוכל ממנו Even if one eats from it רק כזית only a k'zayis צריך נטילת ידים one must wash hands והמוציא (say) "Who brings forth..." וברכת המזון (and afterwards) grace.
ואם טגנו במשקה If it (the dough) was fried in a liquid, לאו לחם הוא it is not considered bread אפילו אוכל ממנו even if one eats from it כדי שביעה to satisfaction.
וכן אותן רקיקין Also those wafers שהן that are very thin שאופין בדפוס and are baked under pressure בין שני ברזלין between two trays, אין להם דין לחם are not considered bread, ואפילו אוכל מהם and even if he eats from them כדי שביעה to satisfaction, מברך רק he only says בורא מיני מזונות "the creator of different kinds of food" ולאחריו and afterwards על המחיה "on the sustenance".
ולפעמים Sometimes, עושין עיסה רכה מאוד a very soft dough is made דהיינו שנותנין - i.e., one places קמח ומים בקדרה flour and water in a pot ומערבין אותם בכף and mixes them together with a spoon ושופכין אותה - and pours this על עלי ירקות over vegetable leaves ונאפה בתנור על העלים then bakes in the oven with the leaves. אז יש לו דין Then they are considered פת הבא בכיסנין (as) "sweet rolls".
48:6 עיסה שנתבשלה Dough which was cooked ואחר כך נאפה and afterwards baked כגון - e.g., בייגיל'''' "bagels" ''פרעצין'' (or) "pretzels" לחם גמור הוא - is considered to be bread, ודוקא כשנאפה היטב provided it was thoroughly cooked.
48:7 לחם גמור Regular bread שבשלו או טגנו which was cooked or fried בחמאה וכדומה in butter or the like, אפילו העביר ממנו even if it no longer has תואר לחם the appearance of bread כגון שטחו בביצים - e.g. it was coated with eggs אם יש בפרוסה כזית - if it is (at least) a k'zayis כל דין לחם עליו all the laws for bread apply.
ואם אין בכל פרוסה However, if each piece is not כזית a k'zayis (in size), אף על פי even if שעל ידי הבישול the process of cooking נפחו caused the swelling ויש בכל פרוסה כזית of the pieces up to a k'zayis in size; או שנדבק or (small pieces became) stuck together על ידי הבישול during the cooking ונעשה גוש גדול and formed a large mass. ואפילו יש עליהם even if these pieces still have תואר לחם the appearance of bread.* מכל מקום In any event, אין לו דין לחם it does not count as bread ומברכין עליו רק and one blesses on it only בורא מיני מזונות "the creator of different kinds of food" ולאחריו and afterwards על המחיה "on the sustenance" ואפילו אכל even if one eats כדי שביעה to the point of satisfaction.

* {The Mishnoh B'rurah 168:56 explains that more stringent rules apply to bread which is fried. If it still has the appearance of bread, "who brings forth bread" and grace must be said even though the pieces are less than a k'zayis in size. Rav Shneur Zalman of Liadi (Piskei Siddur) renders a similar decision. Furthermore, he urges a person who is precise in his observance not to eat even small pieces of bread that have been cooked and still have the appearance of bread except while eating a meal in which he has eaten bread.}

ואם לא בשלו If one did not cook אלא שעירה עליהם but rather, poured over them רוטב רותח a boiling sauce, הוי ספק ברכה there is a doubt about the blessing. משום דמספקא לן It is questionable אי עירוי חשוב בישול if pouring hot water is like cooking לענין זה או לא in this regard, or not. ואין לאכול זאת One should not eat such (bread) אלא בתוך הסעודה only during the meal (after normal bread).
ואם לא בשלן If they were not cooked אלא שראן במשקין but only soaked in liquids או במרק וכדומה or in soup or the like, (then):
אין בפרוסות כזית If they are less than a k'zayis, בזה תלוי (the law) depends אם יש בהן תואר if they still look like (bread) או לא or not. שאם יש להם תואר לחם If they still look like bread, הוי להו דין the rules apply to them לחם גמור of normal bread. ואם אין להם תואר לחם If they do not look like bread, אין להם דין לחם the rules of bread do not apply. ואפילו אכל Even if one ate כדי שביעה to the point of satisfaction, מברך רק one only says בורא מיני מזונות "the creator of different kinds of food" ולאחריו and afterwards על המחיה "on the sustenance".
אם נשתנה מראה המשקין If the appearance of the liquid changed מחמת הפרוסות because of the pieces (of bread in it), בידוע שנאבד מהם it is certain that they have lost תואר לחם the appearance of bread. וכן אם נשרו Similarly, if soaked ביין אדום in red wine אין להם עוד it no longer has תואר לחם the appearance of bread.

48:8 עיסה Dough, שנילושה אפילו במים לבד even if kneaded with water alone, ובשלה and cooked, מברך עליה one says over it (before eating) בורא מיני מזונות "the creator of different kinds of food" ולאחריה and afterwards על המחיה "on the sustenance". אפילו אכל Even if one ate שיעור שביעה a (sufficient) quantity to be satisfied.*

* { The Shulchon Oruch, Orach Chayim 168:13 states that if the texture of the dough is thick, a G-d fearing person should partake of such foods only within a meal where bread was eaten. See also Shulchon Oruch HoRav 168:15 and Mishnoh B'rurah 168:76,77.}

וכן גריסין Also grits גרויפען (in yiddish - groyfun) שנעשין מחמשת מיני דגן which are made from the five species of grain ובשלם and were cooked, מברכין עליהם גם כן one also says over them בורא מיני מזונות "the creator of different kinds of food" ולאחריהם and afterwards על המחיה "on the sustenance". אפילו אכל even if one ate שיעור שביעה to the point of satisfaction. ואם אוכלם עם המרק If one ate these with soup וכן מאכלי עיסה also (other) foods made from dough שאוכלין עם המרק that one eats in soup או עם החלב or in milk, שנתבשלו בה that have been cooked in (the soup), אין צריך לברך one need not bless על המרק והחלב over the soup or milk, כי המה טפלים for it is secondary ובטלים לגביהם and insignificant because of them.
אבל אם בישל However, if one cooked רק מעט לביבות only a small amount of noodles או גריסין or grits ועיקר כוונתו and one's main intention רק בשביל הרוטב was for the sauce או החלב or milk, בענין זה אינם בטלים the latter is not considered insignificant, ומברך עליהם and one (only) says on them שהכל "that everything...". ואף על פי שאוכל Even though one eats גם הלביבות והגריסין also the noodles or grain, אין הרוטב והחלב בטלים the sauce or milk is not included כיון שהם העיקר because they are the main item.
ומכל מקום Nevertheless, כדי לעשות על צד היותר טוב the best to do ראוי לברך תחלה is to first say שהכל "that everything..." על הרוטב over the sauce או על החלב לבד or the milk alone ולשתות קצת drink some of it, ואחר כך יברך and then say על הלביבות או הגריסין over the noodles or the grain.* בורא מיני מזונות "the creator of different kinds of food" שגם המה אינם טפלים because they are also not included אף על פי even though שאין הכוונה בשבילם one's attention was not (to eat) them, לפי שמין דגן הוא חשוב since it comes from grain, it is important ואינו נעשה טפל and is not covered (by the blessing) להפסיד ברכתו so as to lose its own blessing כל שבא ליתן טעם as long as it adds taste בקדרה to the pot (of food). (See also Ch. 54:6.)

* {Others suggest saying "that everything..." first on another food, with the intention of also including the soup or milk. }

48:9 מאכלים שעושים ממצה כתושה Foods which are made from matzah meal או מלחם מפורר or bread crumbs קנעדיל (e.g. doughballs, או קרעמזיל and pancakes) שמערבים אותן בשומן mixed with fat, וביצים וחלב eggs, or milk וגובלין and made into a dough-like mass, ומבשלין או מטגנין אותן then they are cooked or fried, מברכין עליהם we say over them בורא מיני מזונות "the creator of different kinds of food" ולאחריהם and afterwards על המחיה "on the sustenance".
48:10 דברים ממיני דגן Grain products שבשלם עם שאר מינים which are cooked with other types of food כמו שהוא הדרך as is customary שמבשלים פירורי עיסה when bits of dough are cooked עם פולין with beans או קטניות or legumes פערפיל או באנדליך או ערבסין (e.g., farfel, or bandlin or arevsin) ואפילו even מין אחד הוא הרוב if there is a majority of one type (of food), מכל מקום nethertheless, כיון שכל אחד since each one מובדל בפני עצמו is a separate entity, צריך לברך שתי ברכות two blessings must be said.* דהיינו שמברך תחלה First, one says על קצת פירורי עיסה over the pieces of dough בורא מיני מזונות "the creator of different kinds of food" ואוכלם and eats them. ואחר כך Afterwards, מברך על קצת פולין one says over some of the beans בורא פרי האדמה "the creator of the produce of the ground" ואוכלים and eats, ואחר כך אוכלם ביחד and afterwards eats them together. והרוטב הוא טפל Any sauce [eaten with them] is secondary ואין צריך לברך עליו and does not require a blessing. ועוד שהרי נפטר בברכת (Furthermore, it is covered by the blessing בורא פרי האדמה "the creator of the produce of the ground", see Ch. 54:2).

* {The Misgeres Hashulchon (15) writes that if the two types of food are stuck together, one need say blessings over only the grain. It appears from the Mishnoh B'rurah 212:1 that even if the two types of food are cooked as separate entities, it is only necessary to say "the creator of different kinds of food" and "on the sustenance".}

אבל אם נתמעכו However if they are crushed ונתערבו יחד and mixed together כגון מאכל שעושין - e.g., food that is made שמערבין קמח וביצים וגבינה from mixing flour, eggs, and cheese ומטגנים ומבשלים אותו and then frying or cooking this (mixture) אף על פי שהקמח הוא המועט - even though the flour is the minority, מכל מקום nevertheless, כיון שהוא מחמשה מיני דגן since it comes from the five species of grain, הוא חשוב it is considered important. ומברכין עליו One blesses on it בורא מיני מזונות "the creator of different kinds of food" ואחריו and afterwards על המחיה "on the sustenance".
ואמנם דוקא כשנותנים את הקמח The above applies only when the flour is added בשביל שיתן טעם in order to add taste. אבל אם לוקחין רק מעט קמח However, if only a little flour is taken לדבק בעלמא to make the food stick together, כמו שהוא הדרך as is common שמתקנין מיני לפתן when one makes some foods, במעט קמח the flour is considered insignificant, וכן אופין מעשה אופה similarly, when pastry is made משקדים וסוכר וביצים from almonds, sugar and eggs, ונותנים בו רק מעט קמח and a little flour is added לדבק בעלמא to make the mixture stick together אז בטל הקמח the flour is included ואין מברכין רק in the blessing said only על העיקר over the main (food).
וכן רוטב Similarly, sauce שמבשלין ומתקנין אותו that is cooked then thickened עם קצת קמח with some flour קלוי ומטוגן בחמאה that has been roasted and fried in butter, אין מברכין על הרוטב one says over the sauce כי אם only שהכל "that everything...". אבל אם הוא בורר However, if one selects את הפירורים המטוגנין the fried pieces of flour ואוכלם בפני עצמם and eats them alone, צריך לברך עליהם one needs to say on them בורא מיני מזונות "the creator of different kinds of food". ואם אוכל מהם כזית If one ate a k'zayis of them, צריך לברך אחריהם one should say after them על המחיה "on the sustenance".