עיר אובות
- הסיפור של שמחה פרלמוטר
רק השם, עיר אובות, מעורר חלחלה. מי שייקלע למקום המשונה הזה בערבה, בצהרי יום,
עשוי להיתקל בחבורת ילדים זהובי שיער, כחולי עיניים ובעלי מבטא גרמני, שאינם נראים
כלל כאנשי מדבר. אבל הם גרים שם יחד עם הוריהם ומבקשים להשתלב במקום. מדוע?
הסיפור מתחיל ב-1967, כשיהודי דתי ממיאמי, שמחה פרלמוטר שמו, שלמד משפטים בבוסטון,
הגיע למסקנה כי ישו הוא המשיח וכי עליו לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בערבה. יחד אתו
עלו כמה משפחות יהודיות מאמריקה והתיישבו יחד במרחק כמה קילומטרים מעין יהב. הם
מכרו את רכושם, החזירו את דרכוניהם וניסו להקים יישוב משלהם - עיר אובות. לפרלמוטר
הצטרפו שתי נשותיו - יהודית, שאתה התחתן כדת וכדין, ורחל הנוצרייה - וכן הוריו
ושלושת ילדיו מיהודית. עם השנים באו למקום חוזרים בתשובה ונוצרים שביקשו להתגייר.
פרלמוטר עסק בגיור ונהפך לרב הרשמי של המקום. לאחר שהסתכסך עם הסוכנות היהודית,
שתמכה בו בראשית דרכו, פנה לחסידות סאטמר במאה שערים בבקשה לסיוע כלכלי. הוא נענה,
ועם הזמן הכריז על עצמו כאנטי-ציוני.
בשנות השבעים נחשבה עיר אובות לקיבוץ חרדי, שהיו בו "חדר" ובית כנסת, חדר אוכל
ואסיפות חברים. ב-1982 פרץ סכסוך בין פרלמוטר לעדה החרדית בירושלים. יהודית וילדיה
עזבו, ופרלמוטר נשאר שם עם אשתו השנייה רחל וילדיהם המשותפים (אחד מהם, ארי, נהרג
ב-1994 בפיגוע בתחנה המרכזית של חדרה). לפני כשלוש שנים מת פרלמוטר, ואלמנתו רחל
ממשיכה להתגורר שם.
אירועים רבים התרחשו בעיר אובות בעשור האחרון. לפני עשר שנים החלו חפירות
ארכיאולוגיות במקום (שנקרא כעת מצד חצבה). באתר נמצאה עיר עתיקה מתקופת שלמה המלך
ובה ממצאים מחרס ובית שנבנה בסגנון בנייה ייחודי לתקופה. "מייחסים את המקום הזה
לתמר המקראית שנזכרה בספר יחזקאל, בתיאור הגבול הדרומי של מדינת יהודה", אומר אשר
סופר, מנהל אתר החפירות. "יש בו שש שכבות ארכיאולוגיות, מהתקופה המקראית, הנבטית,
האדומית והרומאית".
גם היום ממשיכה עיר אובות למשוך אליה מאמינים נוצרים. לפני ארבע שנים, לפני מותו,
צירף פרלמוטר לחלקתו משפחה גרמנית שהקימה את עמותת "מפעלים למען ישראל". המשפחה
מתגוררת במקום ומארחת מתנדבים מגרמניה ומהולנד שבאים להפריח את השממה בנגב. סמוך
להם מתגוררת משפחה נוצרית נוספת שהזמין פרלמוטר בעבר - זוג הורים ועשרת ילדיהם,
המבקשים להתגייר ולהשתקע במקום. כעת הם מחכים לפסיקת בית המשפט בנוגע לאפשרות
גיורם.
גם אשר סופר מגייס לאתר החפירות נוצרים מאמריקה המעוניינים להפריח את השממה. סופר
עבד כנהג אוטובוס של תיירים בדרום הארץ והתיידד עם כומר ששמו הד"ר דווין קוקסון
ממישיגן. הכומר ביקר בישראל לפני יותר מעשר שנים, התאהב בערבה והביע עניין באתר
החפירות. הוא הקים לשם כך, יחד עם אנשי קהילתו במישיגן, עמותה שנקראת "בלוסומינג
רוז" (שושנה פורחת) ומטרתה ליזום פרויקטים פרו-ישראליים, כמו סיוע בהעלאת יהודים
מאוקראינה או סיוע כספי ומקצועי לאתר החפירות. "הם מאמינים שמקור הנצרות ביהדות",
אומר סופר. "הם מאמינים בישו, עונדים מגן דוד ואוהבים את מדינת ישראל יותר משהם
אוהבים את הבית שלהם".