דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
שבת דף עט
(שבת עח,ב)
תנו רבנן: 'המוציא שטר חוב: עד שלא פרעו – חייב;
משפרעו – פטור (לקמיה מפרש להו);
רבי יהודה אומר: אף משפרעו חייב, מפני שצריך לו';
מאי בינייהו (כלומר: מאי פלוגתייהו, ומה טעם
נותנין לדבריהם)?
אמר רב יוסף: אסור לשהות שטר פרוע איכא בינייהו; רבנן
סברי אסור לשהות שטר פרוע (משום שנאמר (איוב
יא,יד) אל תשכן באהליך עולה,
הלכך: מלוה לא משהי ליה לצור על פי צלוחיתו - משום איסור, ולוה נמי לא משהי ליה -
שמא יבא לידי מלוה, ויחזור ויתבענו), ורבי יהודה סבר מותר לשהות שטר פרוע
(הלכך: כי הוציאו מלוה - חייב, דצריך לו לכרוך על פי צלוחית).
אביי אמר: דכולי עלמא אסור לשהות שטר פרוע, והכא - במודה (הלוה) בשטר שכתבו שצריך לקיימו (ולומר
"לא פרעתי") קמיפלגי; תנא קמא סבר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו (וכל כמה דלא אמר הכי - לאו שטרא הוא, אי לאו משכח סהדי להכיר החתימה: דמאן
קא משוי ליה שטרא - לוה, דאמר "כתבתיו"; לוה נמי הא קאמר
"פרעתי" - הפה שאסר הוא הפה שהתיר! הלכך, משפרעו, כלומר: משיאמר
"פרעתי" - פטור, דלא צריך ליה), ורבי יהודה סבר מודה בשטר שכתבו אין
צריך לקיימו (דכיון דמודה שכתבו ולוה בו - הרי הוא כאלו קיימוהו
חותמיו, וגובה בו כל זמן שמוציאו); ומאי 'עד שלא פרעו' ו'משפרעו'?
(שבת עט,א)
עד שיאמר לוה "פרעתי" ו"לא פרעתי" (כלומר: עד שלא אמר "פרעתי" - חייב, משאמר "פרעתי"
פטור, דבטל ליה).
רבא אמר: דכולי עלמא מודה בשטר שכתבו שצריך לקיימו (והכא בפרעו ולא פרעו ממש קאמר, ובשטר מקויים, ודכולי עלמא אסור לשהות שטר
פרוע)
והכא בכותבין שובר קמיפלגי: תנא קמא סבר כותבין שובר, ורבי יהודה סבר אין כותבין
שובר. (יש גורסין: תנא קמא סבר אין כותבין שובר על שטר פרוע שאתה מצריכו
לשמור שוברו מן העכברים, אלא מחזיר לו ושורפו ואסור להשהותו, ורבי יהודה סבר
כותבין שובר, ועל ידי שובר מותר לשהות שטר פרוע לצור על פי צלוחיתו; ולא
היא, חדא: דכיון דאסור לשהות שטר פרוע - אפילו על ידי שובר נמי אסור להשהותו,
שמא יאבד השובר וזה חוזר וגובה בו, ועוד, לרבי יהודה אין כותבין שובר שמעינן ליה
בבבא בתרא (פ"י משנה ה-ו; בבלי קע,ב),
דתנן: מי שפרע מקצת חובו, רבי יהודה אומר: יחליף, רבי יוסי אומר: יכתוב שובר!
והכי גרסינן: תנא קמא סבר
כותבים שובר, והכי קאמר: משפרעו לוה, והוציאו מלוה בשבת - פטור, שאינו צריך
לו; ואי אמרת כיון דראוי לצור על פי צלוחיתו הוא דבעי אהדורי ללוה - לא משהי ליה,
שמא יבא לידי מלוה ויחזור ויתבענו, ואי נמי לא מהדר ליה מלוה - לא איכפת ליה ללוה,
דמלוה כתב ליה ללוה שובר עילויה! ורבי יהודה סבר: אין כותבין שובר, הלכך
צריך הוא המלוה דבעי אהדורי, ואי לא מהדר ליה - חוזר ותובעו לו מה שפרעו, דלא סגי
ליה בשובר, דצריך לשומרו מן העכברים.)
רב אשי אמר: (פלוגתייהו - כשהוציאו לוה הוא, ומה
הוא צריך לו דקאמר - ודאי לא לצור, דמשום סתימת פי צלוחית לא משהי ליה, שמא יבא
ליד המלוה, אלא) מפני שצריך להראותו לבעל חוב שני, דאמר ליה "חזי גברא דפרע
אנא!" (משהי ליה להראותו לשאר בעלי חובות, ולהתהלל שהוא פורע
חובותיו).
עור כדי לעשות [קמיע]:
בעא מיניה רבא מרב נחמן: המוציא עור בכמה? (משום דבעי למיבעי מיניה הנך בעיי אחרנייתא, בעא מיניה הא, ואף על גב
דמתניתין היא.)
אמר ליה: כדתנן 'עור כדי לעשות קמיע';
[המעבדו בכמה?
אמר ליה: לא שנא;]
לעבדו בכמה (עור העומד לעבדו, ועדיין לא עבדו,
בכמה שיעור הוצאתו)?
אמר ליה: לא שנא.
ומנא תימרא?
כדתנן [שבת פ"יג מ"ד]: 'המלבן
(צמר) והמנפץ
והצובע והטווה שיעורו כמלא רוחב הסיט כפול (סיט
- כדי הפרש אצבע מהאמה; סיט כפול = שני סיטין<), והאורג שני חוטין שיעורו כמלא רוחב הסיט <כפול>',
אלמא כיון (דמנפץ ומלבן) דלטוייה קאי, שיעורא כטווי; הכי נמי
כיון דלעבדו קאי - שיעורו כמעובד;
ושלא לעבדו (אינו עומד לעבד) –
בכמה?
אמר ליה: לא שנא.
ולא שני בין מעובד לשאינו מעובד?
איתיביה: 'המוציא סמנין שרוין - כדי לצבוע בהן דוגמא (והוא כשיעור הצריך) לאירא (של גרדי: לסתום פי קנה שפקעית הערב
נתונה בו)',
ואילו בסמנין שאינן שרוין תנן [שבת פ"ט מ"ה]: 'קליפי אגוזים (קליפה
לחה שעל קליפי אגוז) וקליפי
רמונין סטיס (וישוד"א) ופואה (וורנצ"א) כדי לצבוע בהן בגד קטן [לפי] סבכה ([לשערה] לקופ"א - נותנין בגד באמצעיתה, והאי שיעורא נפיש)'!?
הא - איתמר עלה (לקמן בפרק 'רבי עקיבא' מתרץ לה רב
פפא הכי):
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לפי שאין אדם טורח לשרות סמנין לצבוע בהן דוגמא (כלומר:
מעט, כעין שמראין לדוגמא, לומר: "רוצה אתה בזה?") לאירא
(ואם בא לשרותה - שורה כדי פי סבכה; אבל עור - טורח אדם לעבד כדי קמיע,
ומעובד נמי פחות מכדי קמיע לא חשיב).
והרי זרעוני גינה, דמקמי דזרעינהו תנן [שבת
פ"ט מ"ז]: 'זרעוני גינה פחות מכגרוגרת; רבי יהודה בן בתירא
אומר: חמשה', ואילו בתר דזרעינהו תנן [שבת פ"ח מ"ה]: 'זבל
וחול הדק כדי לזבל בו קלח של כרוב - דברי רבי עקיבא, וחכמים אומרים כדי לזבל כרישא'?
הא - איתמר עלה: אמר רב פפא: הא דזריע הא דלא זריע, לפי
שאין אדם טורח להוציא נימא (גרעין) אחת לזריעה.
והרי טיט דמקמי דליגבליה תניא [תוספתא
שבת פ"ח מ"י [ליברמן]]: 'מודים חכמים לרבי שמעון במוציא שופכין לרשות הרבים
ששיעורן ברביעית', והוינן בה: שופכין למאי חזו? ואמר רבי ירמיה: לגבל בהן את
הטיט' ואילו בתר דגבליה תניא [תוספתא
שבת פ"ח מ"טז [ליברמן]]: 'טיט
כדי לעשות בהן פי כור'!?
התם נמי כדאמרן: לפי שאין אדם טורח לגבל את הטיט לעשות בו
פי כור.
תא שמע, דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: שלשה עורות
הן: מצה וחיפה ודיפתרא:
'מצה' - כמשמעו (שאין לה שום תיקון):
דלא מליח ודלא קמיח (משהין אותו בקמח ומים)
ודלא עפיץ (מתקנין אותו בשחיקת עפצים, כמו שעושין כאן בשחיקת
קליפת ארז, שקורין טנ"א [קליפת אלון]);
וכמה שיעורו (להוצאת שבת)?
תני רב שמואל בר רב יהודה: כדי לצור בו משקולת קטנה;
וכמה?
אמר אביי: ריבעא דריבעא דפומבדיתא (רובע
ליטרא של פומבדיתא: דרך הסוחרים לצור משקולת של עופרת כדי שלא תפחת, לפי שהמתכת
נשחקת תמיד, ונפחת מאליו);
'חיפה' – דמליח, ולא קמיח ולא עפיץ;
וכמה שיעורו?
כדתנן: 'עור כדי לעשות קמיע' (קמיע - בציר שיעוריה מכדי לצור משקולת).
'דיפתרא' - דמליח וקמיח ולא עפיץ;
וכמה שיעורו?
כדי לכתוב עליו את הגט (ותנן
(גיטין פ"ט מ"א, פה,א),
גופו של גט: "הרי את מותרת לכל אדם", ושמו ושמה, והעדים והזמן, ושיעור
זה קטן מכולן).
קתני מיהת 'כדי לצור בו משקולת קטנה', ואמר אביי
'ריבעא דריבעא דפומבדיתא' (אלמא: שיעור דאין מעובד נפיש)!?
התם בבישולא (לח כמו שהופשט קרי 'בשולא'; לשון
בשול שהוא לח, דאכתי לא חזי לעיבוד; אבל יבש - חזי לעיבוד, וכיון דחזי לעיבוד -
הוי כמעובד)
והתנן [כלים פ"כז מ"ב]: 'הבגד
- שלשה על שלשה למדרס (אבל למגע - שלש על שלש, והן אצבעות),
השק - ארבעה על ארבעה, העור - חמשה על חמשה, מפץ - ששה על ששה, בין למדרס בין למת',
ותאני עלה: 'הבגד והשק והעור: כשיעור לטומאה כך שיעור להוצאה (להוצאת שבת)' (אלמא שאין מעובד - חמשה טפחים
בעינן, ומתניתין מוקי במעובד)!?
ההוא בקורטובלא (מבשלו ברותחין ומתקשה לישב עליו
ולכסות דלובקאות, שקורין פושדטוויי"ל [אולי צ"ל פולדשטוו"ל, [כסא מתקפל] ומִטות, ולעשותו שולחן).
(שבת עט,ב)
קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה:
ורמינהו: 'קלף ודוכסוסטוס (קלף
שניטלה קליפתו העליונה) - כדי לכתוב עליו מזוזה ('שמע' 'והיה אם שמוע')'!?
מאי 'מזוזה'? - מזוזה שבתפילין (דהתם ארבע אִגרות לארבע פרשיות, ושיער בחד מינייהו, דהיינו 'שמע' - קטנה
שבהם).
וקרי להו לתפילין 'מזוזה'?
אִין, והתניא [דומה למשנה ידים פ"ג
מ"ג, עם הרחבה]: 'רצועות תפילין
עם התפילין - מטמאות את הידים (לענין תרומה, כדאמרן בשמונה עשר
דבר בפרק קמא (שבת יד,א));
בפני עצמן - אין מטמאות את הידים;
רבי שמעון בן
יהודה אומר משום רבי שמעון: הנוגע ברצועה – טהור, עד שיגע בקציצה (הוא הדפוס של עור שחתוך לארבע
בתים, כמין בית יד של עור, והאיגרות בתוכן);
רבי זכאי
משמו אומר: טהור עד שיגע במזוזה (הן האיגרות שהן בתוך הבתים) עצמה'!
והא מדקתני סיפא (דההיא דלעיל: 'קלף כדי לכתוב כו') 'קלף
כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין שהיא 'שמע
ישראל'' - מכלל דרישא במזוזה עצמה עסקינן (וקשיא
רישא אסיפא)!?
הכי קתני: 'קלף ודוכסוסטוס, שיעורן (של
כל אחד)
בכמה? - דוכסוסטוס כדי לכתוב עליו מזוזה (אדוכסוסטוס דלא חזי לתפילין), (וסיפא פריש) קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין שהיא 'שמע
ישראל''.
אמר רב: דוכסוסטוס הרי היא כקלף: מה קלף כותבין עליו
תפילין - אף דוכסוסטוס כותבין עליו תפילין.
תנן: 'קלף - כדי לכתוב פרשה קטנה שבתפילין, שהיא 'שמע
ישראל'' קלף – אִין, דוכסוסטוס לא (דוכסוסטוס לא הוי בשיעורא זוטא כי האי, אלא בכדי לכתוב שתי פרשיות דמזוזה,
ואי דוכסוסטוס חזי לתפילין - הוה ליה לשעוריה כשיעור זוטא דתפילין)!
למצוה (מצוה מן המובחר - קלף בעינן, וסתמא
דכל איניש מצוה מעלייתא עביד, הלכך לא מצנע דוכסוסטוס לתפילין, והוה ליה 'אין
מצניעין כמוהו').
תא שמע: 'הלכה למשה מסיני: תפילין על הקלף, ומזוזה על
דוכסוסטוס; קלף במקום בשר, דוכסוסטוס במקום שיער'!
למצוה.
והתניא 'שינה פסול'?
אמזוזה (אם כתבה על הקלף).
והתניא 'שינה בזה ובזה - פסול'!?
אידי ואידי אמזוזה, והא דכתבינהו אקלף (אפילו) במקום שיער (וכל שכן במקום בשר, דהילכתא: מזוזה
במקום שיער), אי נמי אדוכסוסטוס במקום בשר;
ואיבעית אימא: 'שינה בזה ובזה' - תנאי היא, דתניא: 'שינה
בזה ובזה – פסול; רבי אחא מכשיר משום רבי אחי בר חנינא' ואמרי לה 'משום רבי
יעקב ברבי חנינא' (ורב מוקי לדרבי אחי אתפילין דכתבן
על דוכסוסטוס, ואמר כוותיה).
רב פפא אמר: רב - דאמר כתנא דבי מנשה, דתנא דבי מנשה: 'כתבה על הנייר (של
עשבים) ועל המטלית – פסולה; על הקלף ועל
הגויל (מעובד בעפצים) ועל
דוכסוסטוס – כשרה'; 'כתבה' מאי?: אילימא מזוזה מזוזה - אקלף מי כתבינן?
אלא לאו תפילין!
וליטעמיך תפילין אגויל מי כתבינן?
[אלא] כי תניא ההיא – בספר תורה.
לימא מסייע ליה (לרב): '(רישא דברייתא: תפילין של יד עושין אותן של ראש, ואותן של ראש אין עושין
אותן של יד, לפי שאין מורידין כו') כיוצא בו תפילין שבלו וספר תורה שבלה
- אין עושין מהן מזוזה (אין מחתכין ממנה יריעה שפרשיות
'שמע' 'והיה אם שמוע' בתוכה, לקובען במזוזה), לפי שאין מורידין מקדושה חמורה
לקדושה קלה'; טעמא דאין מורידין, הא מורידין – עושין; דכתיבא (הנך תפילין) אמאי? לאו דכתיבא אדוכסוסטוס (שהוא
כשר למזוזה, הלכך: הא מורידין - עושין)?
לא, דכתיבא על הקלף.
ומזוזה אקלף מי כתבינן?
אִין, והתניא: 'כתבה על הקלף, על הנייר, ועל המטלית –
פסולה; אמר רבי שמעון בן אלעזר: רבי מאיר היה כותבה על הקלף מפני שמשתמרת'!
השתא דאתית להכי (דמזוזה אקלף כשרה) -
לרב נמי לא תימא (במילתיה דרב) 'דוכסוסטוס
הרי הוא כקלף', אלא אימא 'קלף הרי הוא כדוכסוסטוס: מה דוכסוסטוס כותבין עליו מזוזה
- אף קלף כותבין עליו מזוזה'.
דיו כדי לכתוב:
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol