קריסטיאן מקברייד הוא נגן קונטראבס בן 32, שהספיק לנגן עם הרבה ענקי ג`ז בקריירה היחסית קצרה שלו. בני גולסון, פרדי הבארד וריי בראון הם רק חלק מהשמות. למרות העבודה המאומצת כסיידמן הקלטותיו כמוביל הרכבים מעטות יחסית אבל איכותיות מאוד.

באלבום הראשון שלו Gettin` to it הוא הדגים מגוון די רחב של השפעות בתוך תערובת של הרכבים משתנים. הארד בופ זורם בדמו כפי שמוכיחים קטעים כמו In the shade of Cedar tree וגם King Freddie of Hubbard. אפילו שיר הנושא המנסה לפזול לכיוון חברת מוטאון נשמע יותר כמו לי מורגן או בלו מיטצ`ל באמצע שנות השישים. ההרכב בדיסק יוצא מן הכלל ורוי הרגרוב, סטיב טורה וג`ושוע רדמן מנגנים יוצא מן הכלל. Night train המופיע בסוף נותן הדגמה של שילוב מגוון טכניקות בקונטראבס אבל גם לחוש הסווינג והטעם האדיר של מקברייד.

האלבום הבא שלו Number Two Express עוד יותר טוב. הקטע הראשון לאחר התחלה סבוכה מתגלה כבלוז מהיר ומיד צ`יק קוריא נכנס לאילתור ארוך.קני גארט הוא הבא אחריו בסולו מלא רעיונות. ג`ק דג`ונט מוסיף הרבה דלק לאש של הסולנים. מקברייד המלחין בולט מאוד ב Grove ו Youthful bliss שממשיכים את הקו ההארד בופי עם סטיב נלסון בויברפון וקני ברון בפסנתר.

Divergence לראשונה מראה על הזיקה החזקה שיש למקברייד לפיוז`ן של שנות השבעים המוקדמות. צי`ק קוריא מדגים את שכוחו של הפנדר רודס עדיין בקלידיו.

פרט לשישה קטעים מקוריים הדיסק מכיל ארבע הצדעות לענקי עבר, כולן נפלאות. צי`ק קוריא מפיח רוח חיים ב Tones for Joan Bones של עצמו ו Jayne של אורנט קולמן. Myako של ויין שורטר זוכה לביצוע כמעט קלסי אבל הבולט מכולם Little sunflower של פרדי הבארד עם סולו בס פרטלס, שאפשר רק להתלונן עליו שהוא קצר מדי.

עמוד הבית/ כללי/ אלבומים/ ביג בנדים/ שלח מסר