Herbie Hancock - Crossings
אחרי תקופה פורה מאוד בחברת Blue Note הרבי התחיל להקליט ב Warner Brothers. האלבום הראשון שלו היה פסקול לסדרה מצויירת עם ביל קוסבי ששודרה בימי שבת בטלויזיה בארה"ב. המוסיקה של Fat Albert היא פנק מתוחכם, עשוי בהרבה טעם טוב.
הבלדה הנפלאה שהפכה להיות היום קלסיקה Tell me a bedtime story לקוחה משם. באופן מפתיע, הנקוק שינה כיוון בשני התקליטים הבאים שלו: Mwandishi ו Crossings. אפשר להגיד שהוא הצליח לעשות בהם בצורה נקיה ומסודרת יותר את מה שהמורה הדגול מיילס ניסה ליצור ב Bitches Brew. בשני המקרים מדובר על נסיון ליצור תמונות מוסיקליות רחבות יריעה (שגם נמשכות הרבה יותר זמן מהממוצע), כאשר לתוך המרק המוסיקלי זורקים פנק, סינתיסייזזרים, קצת אוונט גארד וסאונד כמעט תזמורתי. באלבום Crossings בולטת ההשפעה שהייתה לגיל אוונס על הרבי הנקוק כמעבד. הנקוק משחק עם הכלים המוסיקליים שיש לו בלהקה (קלרניט בס, סקסופון סופרן, חליל, טרומבון, חצוצרה, קלידים חשמליים ואקוסטיים, מגוון כלי הקשה). ליצירת מרקמים מגוונים של צליל. עוד דבר שקשה להתעלם ממנו כאשר מסתכלים על עטיפת האלבום זה ההשפעה של הפרוג רוק. המוסיקה תיאורית ומספרת סיפורים. Sleeping giant - קטע עם חמישה חלקים ואילתורים נרחבים (בעיקר של הרבי בפנדר רודס ושל ברני מאופין הענק). בין קטעי הפנק הקצביים והגרוב האפריקאי מופיעה וחוזרת מנטרה של אקורדים אוריריים. ג'וליאן פריסטר מוצא חן בעיני יותר כחלק מההרכב ופחות כסולן. פטריק גליסון הוא הקלידן הנוסף ומוסיף הרבה נפח למוסיקה.
Quasar, Water torture - שני קטעים נוספים באלבום מפרי עטו של ברני מאופין. החצצר אדי הנדרסון מופיע בדיסק הזה ובולט בסולו שלו בקטע השני. מסתבר שלבנאדם המוכשר הזה יש תואר ברפואה בנוסף להיותו מוסיקאי מקצועי. הבסיסט באלבום הוא בסטר ויליאמס שליווה את הנקוק עוד מסוף ימיו בבלו נוט ובתמונה אפשר לראות כמה הוא דומה לאחיו טוני.
אלבום שהוא חוויית סאונד למרות שהוקלט די מזמן - 1972. מאז נעשו הרבה שיפורים והרבה המצאות בתחום האלקטרוניקה, אבל מעטים מהדור הצעיר מצליחים לשחזר את פרץ היצירתיות של החבורה הזו. |
עמוד הבית/ אלבומים/ כללי/ ביג בנדים |