ויין שורטר

נולד ב25 לאוגוסט בשנת 1933. לאחר תקופה קצרה שניגן בקלרניט עבר לסקסופון טנור. לאחר שירותו הצבאי הוא התחיל לעבוד כסיידמן עבור הוראס סילבר ולאחר מכן גם מיינרד פרגוסון. בדיוק בשלב קריטי בחייו הוא הכיר את האליל שלו ג'ון קולטריין והם התאמנו וניגנו ביחד. קולטריין אמר לו שהוא בשלבים של עזיבת ההרכב של מיילס דייויס ואפילו הציע לשורטר את מקומו אך האחרון סירב בגלל מחויבות שכבר נתן לארט בלייקי והג'ז מסנג'רס. במקביל הוא הקליט, בלייבל אלמוני יחסית בשם VEE-JAY,את אלבומי הסולו הראשונים שלו.

התקופה אצל בלייקי הייתה מעניינת ופורה עבור שורטר. הדבר התבטא בשיתוף הפעולה בינו לבין החצוצרן היוצא מן הכלל לי מורגן, נגינתו והקטעים שכתב. מאוחר יותר ויין הפך להיות המנהל המוסיקלי של ההרכב. זו הייתה הפעם הראשונה אבל לא אחרונה שבה שורטר היה דמות דומיננטית בתוך הרכב שמישהו אחר הוביל אותו. דבר דומה קרה לו מאוחר יותר בחמישיה של מיילס דייויס וכמבון WEATHER REPORT אותה הוביל יחד עם ג'ו זווינול. לדעתי הדבר מצביע על איזשהו פן באישיות שלו כבנאדם צנוע ואחד שמסוגל להסתדר טוב עם האנשים הסובבים אותו. האלבומים הבולטים שלו בג'ז מסנג'רס הם THE FREEDOM RIDER, NIGHT IN TUNISIA, THE BIG BEAT. בהרכב הבא שהכיל את פרדי האבארד הפנומנלי בחצוצרה ואת הטרומבוניסט קרטיס פולר בולט מאוד האלבום CARAVAN. אין צורך להגיד שכל הופעה חיה של שני ההרכבים הללו מומלצת בחום רב.

חשוב לציין שויין שורטר התבלט לא רק כנגן אלא כמלחין מקורי ויצירתי וע"י כך המשיך את שרשרת ענקי הג'ז שכתבו מוסיקה בשביל ארט בלייקי כמו בני גולסון והוראס סילבר.

למעשה כבר מתחילת שנות השישים החל מיילס דייויס לחזר אחריו בתור מועמד להחליף את קולטריין. הדבר אפילו הגיע עד כדי קוריוז שמיילס התקשר באמצע חזרה של הג'ז מסנג'רס וארט בלייקי הרים את השפורפרת וענה לו (כמובן במקרה). רק ב1964 שורטר עזב את בלייקי לטובת דייויס.

מיילס באותה תקופה החליף כמות נכבדה של טנוריסטים שהוא לא היה מרוצה מהם. הוא חיפש נגנים שיצרו מוסיקה חדשנית והרפתקנית אבל לא חופשית לגמרי כמו של המתחרה אורנט קולמן. נגן הטנור הנוכחי ג'ורג' קולמן, למרות שהיה נגן מצויין, לא ענה לדרישות האלה ובנוסף לא מצא חן בעיניו של המתופף הצעיר, הנמרץ והמוערץ על דייויס טוני ויליימס.

השילוב של שורטר בהרכב היה מהיר ביותר. להקלטת האולפן הראשונה עם דייויס הוא הביא את הקטעים ESP ו IRIS. מהאלבום שלהם ESP ברור שמדובר בהרכב שבו רמת התקשורת בין המוסיקאים גובלת בטלפטיה. הרית'ם סקשן הורכב מהרבי הנקוק (פסנתר), רון קרטר (בס), וכאמור טוני ויליימס. היכולת שלהם לדחוף את הקטעים, לשנות מקצבים, ליצור מבוכים הרמוניים וריתמיים וכמובן לגרום לסולנים להישמע טוב בלתי ניתנת לתיאור מילולי. בדיסקים כמו
MILES SMILES, NEFFERTITI, THE SORCERER ויין הפך שוב למלחין המוביל.

במקביל לקריירה שלו כסיידמן אצל מיילס דייויס שורטר הקליט שורה של אלבומים נפלאים בלייבל BLUE NOTE. ההתחלה הייתה עם NIGHT DREAMER וJUJU בשניהם הליווי היה של אלווין ג'ונס (תופים) ומקוי טיינר (פסנתר) שהם למעשה הרית'ם סקשן של ג'ון קולטריין מהתקופה הזו. ההאשמות שויין הוא רק חקיין של קולטריין שקטו די מהר עד כדי כך בולטת המקוריות שלו באילתורים והכישרון היחודי שלו בתור מלחין. הצליל שלו חם ומלא (בסקסופון טנור), האילתורים מאוד מלודיים והרבה פעמים הוא חוזר ומנצל אלמנטים של מנגינת הנושא ליצירת הגיון והמשכיות. לקומפוזיצות תמיד יש איזשהי הרגשה של מיסטיקה ומיסתורין. המהלכים ההרמוניים תמיד הגיוניים אבל תמיד לא צפויים. המנגינות פשוטות וקליטות. המבנים חוצים את הסטנדרטים המקובלים באותה תקופה.

שיא הקלטותיו המוקדמות הוא האלבום הנפלא SPEAK NO EVIL שתפס את מקומו ליד דיסקים כמו KIND OF BLUE וLOVE SUPREME. ויין היה פורה ביותר באותן שנים והקליט בממוצע משהו כמו 2-3 דיסקים בשנה. ההקלטות שעשה עד תחילת שנות השבעים בBLUE NOTE כולן באיכות מאוד גבוהה מבחינה טכנית ואומנותית.

המעסיק שלו מיילס דייויס לא עמד במקום גם כן. מהפכת הפיוז'ן הייתה בפתח ובנוסף החמישיה המעולה והמתוחכמת לא הוכיחה עצמה מבחינה כלכלית. המעבר נעשה בהקלטות כמו MILES IN THE SKY, FILLES THE KILIMANJARO, IN A SILENT WAY והושלם באלבום הפונדמנטלי BITCHES BREW. ההרכבים השתנו מאלבום לאלבום. נגנים צעירים כמו צ'יק קוריא, דייב הולנד, ג'ון מקלפלין, ג'ק דהג'ונט, ג'ו זווינול נכנסו לתמונה. שורטר באותה תקופה עבר לנגן גם בסופרן והיה לצידו של דייויס בכל ההרכבים והתהפוכות הנ"ל. למרות שמקובל לחשוב שבנקודה הזו מיילס הפסיק לעשות מוסיקה איכותית, הפיוז'ן שלו מאוד הרפתקני וקרוב יותר לג'ז מודלי, חופשי ואוואנגרד מאשר לסגנון המסחרי והחלקלק שהוא הפך להיות עם הזמן.

ויין פרש מהלהקה של מיילס דייויס ויחד עם חברו ג'ו זווינול הקים את להקת הפיוז'ן הענקית weather report. בימיהם הראשונים המוסיקה שלהם הושפעה קשות ממיילס דייויס אבל עם הזמן, ככל שזווינול השתלט יותר (מבחינה יצירתית) וביחוד עם כניסתו של הבסיסט המדהים ג'אקו פסטוריוס, השפעות מוסיקת עולם ופופ החלו להיות יותר דומיננטיות. התרומה של ההרכב הזה למוסיקה כה גדולה שראוי לדון בה בנפרד בכל מקרה הדיסקים שלהם BLACK MARKET וHEAVY WEATHER הם חובת שמיעה לכל מי שמתעניין במוסיקה באופן רציני ובג'ז בפרט.

הקלטות הסולו של שורטר בתקופה זו מעטות אבל מעניינות כרגיל ביחוד NATIVE DANCER וATLANTIS. הדבר מראה על האטה בקצב היצירה שלו בשנים האלה. במקביל הפך להיות זווינול להיות הדמות הדומיננטית ושורטר מצא לנכון לפרוש מההרכב.

הקלוטותיו מסוף שנות השמונים ותחילת התשעים מעטות ביותר. פרט ליובש ביצירה כנראה שזה נגרם גם מהשוק שבמות אישתו בפיגוע של מטוס. יחד עם הכל שורטר מנגן נפלא דווקא בתור סיידמן בדיסק של מישל פטרוצ'יאני POWER OF THREE (הסופרן שלו פשוט מדבר בקול אנושי בקטע MORNING BLUES) ובהופעה חיה עם אותו פטרוצ'יאני וסטנלי קלרק שנקראת THE MANHATAN PROJECT. הכיוון שלו המשיך להיות פיוז'ן אלקטרוני כפי שניתן לראות בבירור מהדיסק HIGH LIFE.

החזרה של שורטר ל"חיים" הייתה איטית אבל מרתקת. תחילה אלבום וסיבוב הופעות עם ידיד ותיק הרבי הנקוק (דואט נפלא לטעמי) ולאחר מכן שני הדיסקים האקוסטיים הנפלאים שהוציא בשנה האחרונה. FOOTPRINTS LIVE מכיל כמות נכבדה של קטעיו הקלסיים שבוצעו באלבומי הסולו שלו ועם מיילס דייויס כאשר המלווים הם נגנים צעירים כמו ג'ון פטיטוצ'י, בריין בלייד ודנילו פרז. באלבום ALEGRIA נוספת גם תזמורת ועיבודים אלגנטיים לקטעים (ההפתעה של האלבום לדעתי זה הביצוע לקטע קלסי של וילה לובוס).

עמוד הבית/ כללי/ אלבומים/ ביג בנדים/ לינקים שימושיים/ שלח מסר