 |
|
 |
מאמר שפורסם ב"עיוני משפט", כתב העת המשפטי של אוניברסיטת תל-אביב: בימ"ש נפרד לחוקה מתאים יותר לדמוקרטיה הישראלית המאמר התבסס, בין השאר, על מחקר השוואתי, אשר הגיע למסקנה דומה, בדבר הצורך בהקמת בימ"ש נפרד לחוקה בגיליון האחרון של כתב העת "עיוני משפט", של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, סוקרים שני חוקרים, אורן סופר וגבריאלה פיסמן, את השורשים הרעיוניים של רעיון ריבונות העם, הפרדת רשויות, ביקורת משפטית על חוקים, תוך ניתוח המודל הישראלי. לאחר סקירה ארוכה, מגיעים שני החוקרים למסקנות המחייבות הקמת בימ"ש נפרד לחוקה. בין השאר כותבים החוקרים במאמר: "אין זה הגיוני לראות בוויכוחים המתנהלים מעל דוכן הכנסת, בענייני דת ומדינה, למשל, סוגיות פוליטיות, ולהאמין באותה עת כי אותן סוגיות עצמן, כאשר הן מונחות לפני השופטים, הינן משפטיות, ואין לערב בהן פוליטיקה. זו הפרדה מלאכותית ובלתי מתקבלת על הדעת". בנוגע לפוליטיזציה של מערכת המשפט נכתב במאמר: "הפקעת הביקורת השיפוטית ביחס לחקיקת חוקים מידי בית המשפט העליון תוביל לשחרור או לפחות להפחתה ניכרת של חשיבות השיקולים הקשורים בשמירת הלגיטימציה החברתית. סביר להניח כי תהליך זה יתרחש במקביל לחיזוק מעמדו של בית המשפט העליון בקרב הציבור". ביחס להרכבו של בית המשפט לחוקה כותבים החוקרים: "ההכרעה בעניינים חוקתיים, ביחס לאופיה ודמותה של המדינה, חייבת להיות, כאמור, חלק מן השיח הציבורי, ונציגי ציבור, בעלי שיעור-קומה ולגיטימציה רחבה ככל האפשר, חייבים ליטול בה חלק. ברוח זו ניתן להציע שבהרכב בית-המשפט החוקתי ייכללו אנשי רוח, תרבות ופוליטיקה".
הערת המערכת: מדובר במאמר ראשון המתפרסם לאחר שהצ"ח להקמת בימ"ש לחוקה עברה בקריאה טרומית. בחודשים האחרונים מתבטא נשיא ביהמ"ש העליון, אהרן ברק, נגד הקמתו של בימ"ש לחוקה, ובמאמר זה יש התמודדות, מנקודת מבט מחקרית ואקדמית, עם טענותיו המרכזיות. המאמר מתבסס, בין השאר, על מחקר השוואתי בנושא הקמת בית משפט לחוקה. המחקר נערך על ידי המשפטנית רוית קלך, במסגרת עבודה לקבלת תואר מוסמך במשפטים באוניברסיטת תל-אביב. המחקר סוקר את בתי המשפט לחוקה ובתי משפט גבוהים המשמשים כבתי משפט לחוקה, ברבות מהארצות הדמוקרטיות, את דרכי מינוי השופטים, את יחסי הגומלין בין הרשויות, ואת תורת המשפט בנושאים אלה. גם מחקר זה מגיע למסקנה חד משמעית, בדבר הצורך בהקמתו של בימ"ש נפרד לחוקה. באחרית דבר של המחקר נכתב: "מבלי לפגוע במעמדו של בית המשפט העליון ובמעמדם של במ"ש אחרים בישראל, נדמה, כי קיים צורך לקבוע גוף שישקף את מירב מרכיבי האוכלוסייה, שיזכה ללגיטימיות רחבה מצד הכנסת ומצד הציבור ויהנה מאי תלות, אשר יעסוק בבחינת חוקיותם של חוקי הכנסת". מיותר לציין שגם מחקר זה לא יגרום נחת למתנגדי ביהמ"ש לחוקה בכלל, ולנשיא ביהמ"ש העליון בפרט, משום שהוא מגיע למסקנה, בדבר הצורך בהקמתו של בימ"ש נפרד וייצוגי לחוקה, לאחר עיון מעמיק במצב השורר במדינות דמוקרטיות.
|
