ילדות ומשפחה

 ב. משפחת פירסט

משפחת פירסט הייתה משפחה מאוד מלוכדת. האחים והאחיות אהבו זה את זה והיו מאוד מלוכדים וקשורים ביניהם.

הדומיננטי בין האחים היה אבא שלנו. אבא היה המבוגר בין הבנים ודאג לכולם. איתו התייעצו והיה מעין ראש המשפחה. כדאי לציין שלאחר נישואיי  ההורים,  משפחת בלום ופירסט קיימו ביניהן יחסים מאוד טובים.

סבא שלנו, הוגו פירסט, קבור בעיר ברטיסלאבה. נפטר עוד לפני שנולדנו. איננו זוכרים לא אותו ולא את סבתנו.

משפחת פירסט חייתה בברטיסלאבה לפחות מתחילת המאה ה 18, אין לנו עדויות במה עסקו. כבר אז הייתה זו עיר גדולה. סבא נולד בעיירהBOLDOG ASON   איננו יודעים דבר לגבי הוריו. סבתא, שמתה כששמואל היה בן שנה וחצי בערך, נקברה גם כן בברטיסלאבה. שנינו ביקרנו בבית הקברות לפני שלוש או ארבע שנים. שיפצנו את הקברים וחרטנו עליהם את כל שמות בניהם ונכדיהם, שנספו בשואה.

מוצאה של סבתא מאזור נובה-זאמקי NOVÉ ZÁMKY  ממשפחת פרנק. משפחה ענפה מאוד. מרבית בניה היו בעלי השכלה גבוהה: רופאים, עורכי-דין, מורים, מנהלי בי"ס וכמובן, סוחרים ושאר המקצועות היהודיים.

לאחר הנישואים, נולדו להם שישה ילדים. הבכורה, אלוירה ELVIRA , נולדה ב-1896. לא היו לה ילדים. התחתנה עם קצין והתגרשה ממנו לאחר זמן קצר ונישאה שנית ללאפש רוזנצויג LAPEŠ ROZENZWIEG עברה לגור לכפר של משפחתו – פרדמיאר  PREDMIER . עם המשפחה הזו  היינו מאוד קשורים הילדים וההורים. כל משפחת ROZENZWIEG נספתה בשואה, פרט לשתי בנות של אחד האחים, שגם הן כבר נפטרו ואין לנו מידע על הצאצאים .

האח השני היה אבינו, ארתור ARTUR  שנולד ב-1898. למד עד גיל 17 בביה"ס. במלחמת העולם הראשונה, גויס לצבא האוסטרו-הונגרי, שירת כתותחן וכשהשתחרר מהצבא בתום המלחמה.מיד התחיל להתמחות אצל סוחר עצים גדול וידוע בעיר. למד את מקצוע סחר העצים וכל מה שקשור בו. בזמנים ההם, העץ היה חלק מאוד משמעותי בתהליכי הבנייה ובעצם, כל מערכות החיים.

האח השלישי היה הדוד לצי- לדיסלב LACI, שנולד ב-1903. לצי ואבא ייסדו חברה שנקראה "האחים פירסט"  BRATIA FÜRST שעיסוקה סחר בעצים מיקומה בפרבר של ברטיסלאבה שנקרא פטרז'לקה PETRŽALKA . היה זה מחסן עצים שהשתרע על מגרש גדול ברחוב DREVENÁ 7-9 .אבא ניהל את הצד המקצועי- כללי, והיה המנכ"ל. דוד לצי היה ממונה על הפיננסים והאדמיניסטרציה. על אותו מגרש נבנה בית המשפחה שלנו, בו נולדנו.

דוד לצי התחתן בשנת 1936, עם סטלה SONNENMARK STELA ב 1939 נולדה להם בת, בשם מריקה MARIKA . ב-1942, נתפסו ע"י הגרדיסטים הסלובקים, הוגלו לפולניה .כל המשפחה נספתה.

אחרי לצי, נולד דיולה  GYULA. נאמר, שהיה הכישרוני ביותר מכל ילדי המשפחה, אולם בגיל 22 הוא נפטר, ממחלה.

אחריו, נולד אנדור ANDOR. התחתן עם פריצי ליכטנברג ונולדו להם שני בנים: פישטה-שטפן PIŠTA ותומס-תומי TOMAŠ. בזמן המלחמה, הסתתרו בהרים אצל משפחת עקרים מהאזור בו גרו . תקופה קצרה היו גם במחנה עבודה. למזלם לא נשלחו  למחנות הריכוז. כל המשפחה שרדה וכולם עלו ארצה.

אנדור נפרד מאשתו הראשונה לאחר המלחמה, והתחתן שנית עם ברטהKLEIN   BERTA, ילידת העיר פרשוב . יחד עלו לארץ, בשנת 1949. התיישבו במושב שרונה. הדוד היה מחסנאי הכפר, ונולד להם בן – איתמר. דוד אנדור נפטר ב 1966 ודודה ברטה נפטרה ב 1982.

איתמר נשא לאישה את תמר זיו-רון  מחיפה. ויש להם שני ילדים, כיום בני 11 ו-9. דרור – ששמו מזכיר את אנדור, ולילך . גרים באבן-יהודה.

הבת האחרונה היא דודה לידיה-לידו LIDO , הצעירה של המשפחה, התחתנה עם שנדור לווינגר ŠANDOR LÖWINGER ולאחר זמן ייסדו ליד נובה מסטו, בשותפות עם דוד אנדור מחסן עצים, דומה מאוד לזה שהיה לאבא ולדוד לצי. בנוסף ייצרו, רעפים לכיסוי גגות. דוד שנדור נפטר ממחלה ממארת, בשנת 1938,דודה לידו נשארה אלמנה. בשנת 1942  הוגלתה לפולין, יחד עם בנה הנזי HANZI בן ה-11.     שנים נספו.

חשוב להזכיר גם את דודה בלה BELA, שהייתה דודה של אבא והייתה היחידה שהכרנו מדור הסבים. הייתה רווקה נצחית ולא נישאה מעולם. מובן מאליו שכל הדאגה לה ולפרנסתה הייתה על המשפחה,למעשה אבא שלנו קיים אותה. לגביה אנחנו הילדים היינו הדבר הנפלא ביותר. תמיד הכינה לנו ממתקים שבאנו לבקרה. אנחנו לא כל-כך אהבנו לבקר, כי למרות שהייתה רק בת חמישים, בשבילנו היא כבר הייתה זקנה. לא היה אצלה כלום, היא חייתה בצניעות נזירית. באנו לבקרה בעיקר, כדי לשמח אותה.