השגת ההון הנדרש לפעילות החברה השגת ההון הנדרש למימון פעילות החברה הינה תורה שיש להכירה היטב ולדעת לנהל אותה באופן מקצועי בדף זה אבהיר בראשי פרקים מספר נושאים מרכזיים מהתחום כדי להמחיש שהנושא מורכב ויש להתכונן אליו וללמוד אותו היטב לפני שיוצאים לדרך. כל משקיע שהגעת אליו לא מוכן ולכן לא השקיע בחברה, מקטין את סיכוייך לגייס את ההון שכן אין הזדמנות שניה ומשקיע "שנשרף", לא יאזין לך שוב מצב נוסף שאינו רצוי הוא שהשגת את המימון הנדרש אך לא הכרת באופן מספק את המוקשים והמלכודות בתהליך, אתה עלול למצוא את עצמך עם הון בחברה שכבר איננה שלך ישנן מספר דרכים למימון הפעילות הראשונית של חברת סטרט אפ    Seed  - משקיעים אינדיווידואליים בעלי הון המשקיעים בדרך כלל בחברות סטרט אפ בשלב ה - Angel Investors .שהוא השלב המוקדם של החברה קרנות הון סיכון הינן קבוצות (חברות השקעה) המגייסות כספים ממשקיעים ומשקיעות כספים אלו    - Venture Capital בחברות סטרט אפ במטרה להשיג את התשואה הגבוהה ביותר למשקיעים שמהם גייסו את הכסף ובתקופה הקצרה ביותר האפשרית. בארץ .ובעולם ישנן קרנות הון סיכון רבות מאוד הקרנות משתדלות להתמחות בתחומי השקעה מסויימים בהם יש להם מומחיות וקשרים אם כי בדרך כלל סטרט אפ מבטיח במיוחד יוכל להשיג השקעה גם מקרן שאיננה מתמחה בתחום הספציפי שלו. בעבר, עד שהחלו הנפילות בנסד"ק  (מרץ אפריל 2000), השתדלו רוב הקרנות בארץ להשקיע בסיבוב גיוס ההון השני ואף מעבר לו אך לא בשלב הסיד. כיום מירב הקרנות בארץ משקיעות גם בשלב הסיד וסכומי ההשקעה בשלב זה נעים בין 1.5 - 1 מליון דולר ישנם אנשים פרטיים בעלי הון שאינם מתמחים בהשקעות בסטרט אפ ובכל זאת מעוניינים - Private Investors .(להשקיע סכומים שהינם בדרך כלל נמוכים יותר (עשרות עד מאות אלפי דולרים מומלץ מאוד לייזם המקים חברת סטרט אפ להגדיר את הסכום שאותו הוא מוכן ויכול להשקיע בעצמוולא לחרוג מסכום זה בשום מצב! (על הייזם לחשוד בעצמו שהינו משוחד בייחס לחברה שלו ולכן אינו בר החלטה על השקעת כספו האישי), במידה ולא תהיה הגדרה כזו עלול מקים החברה למצוא את עצמו במצב שבו שרף את כל כספו ואינו יכול להמשיך בפרוייקט או לגייס את ההון הנדרש לכך ממקורות חיצוניים היכולת לגייס הון חיצוני מעידה על הפוטנציאל העסקי ועל כך שישנם אנשי עסקים חיצוניים המאמינים בפרוייקט ומוכנים לסכן בו את כספם השלבים בתהליך ההשקעה בחברות סטרט אפ ? מה ההבדלים בין סוגי המשקיעים ההשקעה המושגת ממשקיע פרטי שאינו מחובר לתחום נקראת בסלנג "כסף טיפש" וזאת כמובן לא בגלל המשקיע שאינו טיפש כלל וכלל אלא כיון שמעבר להשגת ההון עצמו אינך משיג ערך מוסף אחר כגון קישוריות לשווקים בחו"ל, קשרי מימון ענפיים נוספים ועוד השקעה המושגת מקרן הון סיכון או מאינג'ל מוצלח נקראת "כסף חכם" המביא איתו בנוסף להון את נסיונם הרב של הקרנות ואת הקישור הפיננסי, המקצועי והשיווקי שלהם בעיקר בשווקים בחו"ל בהם לך כייזם יש חסרון גדול ובעיקר בתחילת הדרך משקיע פרטי בדרך כלל חסר הבנה בתחומי ההי טק ולכן קיים חשש כי יפריע (לא תמיד) למהלך התקין של החברה על ידי התערבות לא מקצועית בתהליך קבלת ההחלטות ודרישות שונות הנוגעות בעיקר לרצונו במימוש מהיר של כספו. כאשר המשקיע חבר, או אדם שקול ובעל הבנה אסטרטגית ועסקית טובה ישנו יתרון שכן הוא יגלה הבנה וסבלנות ולא יהיה נטל על גב החברה קרנות הון סיכון מסוגלות לארגן קבוצת משקיעים בכדי לחלק את הסיכון ולהוביל הנפקה פרטית, בדרך כלל בסיבובי ההשקעה השני ואילךבהם הסכומים הנדרשים גבוהים בהרבה מסכום הסיד. אחד מיתרונות הקרנות הינו בכך שלקרן יש אפשרות לדחוף ולארגן את סיבוב המימון הבא בעזרת קשרי העבודה שבין הקרנות בביעילות ובמהירות שלך כיזם יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להשיג. ישנן קרנות בעלות קשרי עבודה כאלו שהן משקיעות ביחד בהרבה מקרים וכך באפשרותן להשיג מראש הון גדול יותר ולחלק את הסיכון בין כולם לטובת המו"מ עם המשקיע ובעיקר אם מדובר בקרן הון סיכון או באינג'ל, קח לך את משרד עורכי הדין המנוסה ביותר בתחום, אל תחסוך בנושא זה שכן מחיר חוסר הנסיון עלול להיות גבוה בהרבה. זכור כי עורך הדין של הקרן כבר עבר את התהליך פעמים רבות וכדי שתוכל להתייצב מול הקרן בתהליך שווה כוחות עליך לקחת עורך דין המנוסה לפחות כמוהו אחרת אתה עלול למצוא את עצמך מדולל ממניותיך ווכשתבין זאת כבר תהיה מחוץ לעניינים הערכת השווי של החברה איננה "מדע מדוייק". ישנם שלבים שונים בתהליך התפתחות סטרט אפ עד - Evaluation היותו חברה מרויחה ובוגרת ושווי החברה צומח גם בהתאם לכך. בכל שלב ישנן הערכות שווי בהתאם לפרמטרים רבים המוצר, התחום, הצוות ומה עשו עד עכשיו, כמה כסף הושקע עד כה ועל פי איזו אבלואציה, האם יש לחברה חוזים או שיתופי פעולה עם חברות וגופים אחרים ועוד בעת משא ומתן על שווי החברה ועל האחוזים שיקבל המשקיע עבור כספו יש להיות הגיוניים, חברה בעלת מוצר מבטיח שעוד לא החלה פיתוח והייזמים חסרי נסיון אינה יכולה להיות בעלת שווי שוק גבוה רק בגלל הרעיון המוצלח. לעומתה חברה עם מוצר קצת פחות מבריק שכבר החלה פיתוח ויש לה הסכם אפילו ראשוני עם חברה אחרת תהיה בעלת שווי חברה גבוה בהרבה בכל מצב מומלץ מאוד לייזמים שלא לאבד את השליטה על החברה ובעיקר לא את השליטה על קבלת ההחלטות הן בהנהלת החברה והן במועצת המנהלים הצגה למשקיעים להצגת הנושא ישנה חשיבות גבוהה מאוד. יש להכין את ההצגה היטב ולהתכונן לכל שאלה אפשרית שתשאל על ידי המשקיעים. שום דבר לא מובן מאליו ולכל דבר צריך להיות הסבר משכנע ואמיתי, במידה וישנם בושאים שאינך מכיר או אינך יודע אל תנסה למרוח ...זה נראה רע מאוד עדיף להגיד שאינך יודע ותוכל להציג את הנתונים שאינך מכיר לאחר שתברר מאשר להתפס כמרחן ותרצן כדאי לפני ההצגה לקיים מספר חזרות ואפילו אם כבר עשית 30 פרזנטציות כדאי לך להתייחס גם להצגה ה - 31 כאל ההצגה הראשונה והמכריעה שכן עבור המשקיע וגם עבורך זהו בדיוק המצב, בחזרה הושב מולך מישהו שאתה סומך עליו ובקש ממנו שישאל המהלך ההצגה את השאלות הקשות והמביכות ביותר שיעלו בדעתו, בהצגה האמיתית תמיד תעלה בעיה שלא חשבת עליה ושאינך מוכן לה. ככל שתתרגל יותר כך תציג את עצמך באופן משכנע וטוב יותר הכן הצגה קצרה עניינית וברורה שתספק אינפורמציה שתגרה את דמיונם של השומעים ועניין אותם לשמוע עוד. אל תאריך מעבר ל - 20 דקות את ההצגה ואל תציג יותר מ - 15 שקפים ועדיף שתתקרב ל - 10 בלבד   היה ענייני - תאר בקצרה את הבעיה העסקית שתפתר בעזרת הסטרט אפ שלך. קשר את הבעיה ופתרונה להזדמנות העסקית, תאר בקצרה את פוטנציאל השוק, מה יהיה הפלח שתתפוש בו ומי יהיו המתחרים העקריים שלך הסבר מה המיוחדות שלך - אנשי הקרנות שומעים קרוב למאה הצגות בחודש, הדגש מה מייחד את הסטרט אפ שלך מכל האחרים. הדגש מה היתרון בפתרון ובטכנולוגיה שלך לעומת המתחרים, הבא דוגמאות ואנלוגיות להמחשת המיוחדות והיתרונות שלך הסבר בבירור איך עושים כאן את הכסף המשקיע מחכה לשמוע בבירור כיצד ירויח מהשקעתו, הרבה ומהר. קרנות ומשקיעים לא ישקיעו בחברה שלא תבטיח להם תשואה גבוהה על כספם יהא הרעיון מבריק ככל שיהיה Exit - הבהר את האפשרויות ל סכם בקצרה, בפשטות ובנקודות קלות לזכירה והבטח חומר נוסף בכל נושא שידרש

From Concept to Company