יהודי אלאגברי שבתימן  (זהרה גראמה)

אורחות חיים ומנהגים , היסטוריה , אמונות ואישים

תימן הנה ארץ רחבת ידיים ורבת גוונים במבנה הגיאוגרפי-פיסי שלה וגם בנופה האנושי ,  לגווניו והרוחניים.

המרחבים הגדולים של תימן , נחשלות טכנולוגיות וסיבות מדיניות גרמו  לפיצול גם באופי תושביה , עד כדי

כך שלפי מוצאם לאזוריהם תמצא שנויים בטבעיים , בלשונם , בהנהגותיהם היום-יומיות ,  באורחות חייהם

ואף בהשקפת עולמם .

היהודים , שהתפזרו במהלך אלפי שנות גלותם בתימן במרחביה הגדולים , אמנם שמרו על ייחודם הדתי , אולם

בכל הנוגע לעניינים שאין בהם סממנים דתיים מובהקים, אמצו להם מנהגים רבים מסביבתם הגויית .

מנהגים אלו עברו תהליך מדורג של שנוי והתאמה לדרישות הדת היהודית – אף כי לפעמים ניתן למצוא חריגות

קלות – בעיקר אצל הנשים .

מציאות זו ,  של השפעת הסביבה המוסלמית על אורחות חייה של הקהילה היהודית , ניכרת בכל אתר ואתר ,

אם כי היא נוטה להצטמצם בערים ומפותחת יותר בישובים הכפריים .

הקנאה והקנאות הדתית שאפיינה את הגויים בערי תימן,הייתה מתונה ביותר ופעמים לא הייתה קיימת כלל

בישובים  הכפריים.

באלו , האחרונים , השכנות הקרובה בין היהודים לגויים (שפעמים גרו בית סמוך לבית ) תרמה למערכת יחסים

עניינית , נטולת – חשדות וקנאה או שנאה דתית .

מציאות זו אפשרה יצירת קשרי ידידות , ביקורים ועזרה הדדית והשפעה של אלו על אלו – כאשר לרוב היהודים

קלטו יותר משכניהם .

כפועל יוצא מכך , כמספר תרבויות – המשנה בתימן בקרב החברה הגויית – מוסלמית , כן היו תרבויות – המשנה

בחברה היהודית .

העלייה ארצה הייתה משאת נפשם של כל יהודי תימן וכשהגיעה העת קמו רובם – ככולם , כאיש אחד בלב אחד ,

ועשו את הדרך ארצה בשמחה ובלב רוגש .

הניתוק מקרקע גידולם הפיזי – תרבותי ,  המרדף אחר הפרנסה והצורך להשתלב בתרבות החדשה המהווה במדינת

 ישראל גרמה להם להתרחק מן התרבות על ברכיה גדלו וחונכו .

ברבות הימים צפים ועולים הזיכרונות מתימן של ילדות ובחרות; יפי מנהגיה , עידון הליכותיה ותרבותה ומעוררים

בהם געגועים לאותה תרבות שחלפה ואיננה . לא פעם נשמע מפיהם המשפט : "חניני על תימן", כלומר , "חבל על

תימן", חבל על אותה מציאות רווית אמונה , שלווה ועשירה במטען של תרבות יהודית וכבוד האדם   שהומרה באורח

-חיים ספקני , רווי מתחים ודל – תרבות ונימוסים .

החבור שלפנינו הנו יציר הגיונה של הגברת זהרה גראמה מקהילת אלאגברי , בה התגוררו יהודים וגויים זה לצד זה ,

באזור שבין העיירות אלנאדרה ואסדה שבדרום תימן .

במשך שנים חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועותיה : לגדל לבדה את בתה היחידה וסעוד את אמה הזקנה בחוליה במסירות

 רבה  , ולצד כל אלה : לחולל , לייצג ולהוות כתובת למתעדי מורשת יהודי תימן.

בד בבד עמלה לרכוש השכלה והגדילה עשות בהעלותה על הכתב את זיכרונותיה וקורות משפחתה בתימן , לצד תיאור

אורחות חיי היהודים בקהילה , תוך שהיא מסתייעת בגב' שרה (כומימי) גראמה לתיעוד נתונים על קהילת אלסדה ,ובמר

סלימאן אלחאסר לתיעוד עולמם של הגברים בקהילת אלנאדרה , וכן ביעל ובאברהם אקצ'ם , שעזרו למחברת  בהדפסת

חלק מהחומר – לכולם תודה וברכה .

רשימותיה של הגברת גראמה הוו את חומר הגלם והבסיס ליצירה שלפנינו . בעבודת העריכה היה עלי לברור את החומר

המתאים למטרה שייעדנו , להשלים מידע , לערוך את החומר בסדר הראוי ולהעניק לו סגנון שוטף ונאה .

תודתנו וברכתנו למר זכריה אריה (יחיא אלוחש) מראש העין , שהעשיר אותנו ובאוסף התעודות והשטרות שלו- טוב עין

הוא יבורך .

תודה מקרב לב למו"ר סאלם עאשרי הי"ו , רב ביהכנ"ס "אוהל – משה" ומרביץ תורה בכל רחבי שכונת בן-ציון ובנותיה

שבנתניה ; ידיעותיו הרבות היו לי לעזר רב והמידע אשר דליתי מפיו מהווה חלק נכבד בחבור זה .

תודה וברכה לעובדי ה"אגודה לטפוח חברה ותרבות" ולנשיאה , מר עובדיה בן שלום , אשר עודד את המחברת להוציא

לאור את זיכרונותיה והעמיד לרשותנו את שרותיה הטובים של ה"אגודה" .

תודה והערכה למר זכריה אלחיל בעל דפוס "עידן חדש" ולעובדיו על ההשתדלות להוציא דבר מתוקן ונאה מתחת ידם .

אחרונה חביבה , המחברת , הגב' זהרה גראמה , לה שמורה ברכה מיוחדת ונכבדה , אשר המתינה בסבלנות רבה ובאורך

רוח להשלמת מלאכת העריכה ,  ולא חסכה מאמץ , ועשתה כל אשר לאל ידה כדי שחיבורה יצא באיכות ובהידור רב .

הנני מקווה שפועלה ישמש אות ומופת לרבים אחרים ,  הצופנים מידע רב בחובם ויעודד אותם ליטול קולמוס ולהעלות

את זיכרונותיהם על הכתב , למען הדורות הבאים בבחינת " למען תספרו לדור אחרון ".

 

אמנון שלומי –אכלופי

נתניה תשנ"ז

 

 

להזמנת הספר

טל-046366469