הויכוח הניטש בין השמאל והימין לוהט מאוד בחברה הישראלית. אלא שבלהט הויכוח לא שמנו לב לבעיה אחת פעוטה: אף אחד לא יודע מה זה בכלל...
מה זה בעצם שמאל? מה זה ימין? מה ההבדל ביניהם?
זה המקום לתשובות, בבקשה
הערה: כל הדברים הנאמרים באתר הם בבחינת
דעות בלתי מוסמכות הנאמרות כנקודות למחשבה אזהרה: העיון בדף זה על ידי שמאלנים
עלול לפגוע קשות בדימוי העצמי שלהם. כל המעיין עושה זאת על אחריותו בלבד! שמאלנים מצחיקים: חכמי השמאל בסה"כ משעשעים לא פחות
מחכמי חלם. נא לקחת את הביקורת בהומור ובזהירות.
מעל הכל ולפני הכל חייבים להבהיר חד משמעית:
================================
הויכוח הוא אידאולוגי. אמנם טעון רגשית מאוד אבל אין שום מקום לאלימות!
פושעים מקומם בכלא! לאחר מעשה בד"כ מצטערים, אבל כבר מאוחר מדי. אין זו חכמה
גדולה להתחרט אחרי מעשה.
אנו קוראים לכל אישי הציבור ולכל אדם באשר הוא אדם לגנות, להקיא ולהוקיע בשאט נפש
מעשים כאלו. חד משמעית.
אין תמיכה בשתיקה, אין תמיכה בקריצה, אין גימגום ואין הסתייגות. הוקעה אחידה
מקיר לקיר אל שולי החברה.
זהו פשע חמור מאוד! אינו מועיל, אינו תורם מאום, לא לדרך, לא לעמדה, לא
לביטחון, לא לשום דבר.
זה גם לא נקמה. נקמה מגוחכת של אנשים עלובים. הופכים את קורבנם לגיבור לאומי ואת
עצמם לאויבי האומה.
זה על קצה המזלג, פירוט הגינוי לאלימות בהמשך.
גבירותי ורבותי, ברוכים הבאים לעמוד הקלון של השמאל.
לומר שהשמאל הוא כשלון טוטאלי, והשמאלנים מעדיפים משום מה שלא להודות
בעובדות ולשאת בחרפה...
יהיה כמובן אנדר-סטייטמנט - בלשון המעטה מאוד עדינה.
לכן הבה נאמר את הדברים כהווייתם:
השמאל הישראלי היא
האידאולוגיה האווילית ביותר בהיסטוריה האנושית!
גודש האיוולת:
הפער האדיר בין מימדי האיוולת (המכובדת בפני עצמה), ובין הדימוי העצמי של עדת
מאמיניה המשוכנעים שעל שמם רשומים בטאבו החכמה,
הגאונות,
השפיות, הצדק, המוסרוככל
הנראה גם הצניעות
(והצביעות),
הוא זה המותיר את כל מתחריהם הרחק מאחור. מעולם לא היתה אליטה שתפסה מעצמה כל
כך חכמה מחד, ואשר נאבקה בהתלהבות למען השמדה
עצמית מבלי להבין בכלל לאן היא
מובילה, מאידך.
טעימות ומטעמים - שעשועי שלום - שמאלנים
מצחיקים: עד הסכם
אוסלו השמאל עוד היתה תפיסה לגיטימית, מאז אוסלו היא הפכה לכת הזויה
לחלוטין.
קרדיט: קריקטורה של יעקב שילה.
איזו מדינה מטומטמת במינה 4 שנים לקח לה להבין שמותר לשמוח על מותו
של
צורר.
לפטר את פרס ממשרד החינוך שכח ללמד את ילדי ישראל מי הביא לנו את
קונספציית אוסלו ועימה פתח וחמאס.
שוטי השלום: כל עוד ערפאת היה בין החיים שמרו חכמי השמאל על אתרוגם כעל בבת עינם בחיל
ורעדה, שהרי "אין פרטנר אחר"! ברגע שסיים להתלוצץ עם רופאיו בלי למצמץ הם מיד הכריזו בהתלהבות: האח,
הידד, נפטרנו מן "המכשול לשלום"!
כשביבי דרש "הדדיות":
השמאל פתח נגדו מיד במלחמת עולם. איך ביבי מעז לדרוש מהפלסטינים המסכנים לתת
משהו בתמורה?
ממתי הסכמים מקיימים שני הצדדים? כל שמאלן ידע שהסכמים רק ישראל צריכה לקיים!
מה פתאום לדרוש מהפלסטינים לקיים הסכמים???? השמאל היה
בשוק!
הברקה:
מזל טוב, כך וכך שנים אחרי הסכם אוסלו (שעלה בדמים רבים), אחרי שהפלסטינים
קיבלו המון תמורת כלום (תיקון: המון תמורת טרור), אחרי שהם קיבלו פרס נובל
לשלום והפכו ליקירי העולם, אחרי שהם הכירו בזכותנו להתקיים כמה וכמה פעמים,
אחרי שהם שוב ושוב ושוב שוכנעו סופית שהם לא רוצים להשמיד אותנו , הגיעה סוף
סוף ארה"ב למסקנה מ-ה-ממת:
הפלסטינים
חייבים להכיר בישראלנו, די
כבר, אל תהיו כאלו
ועדת המעקב בתגובה: נסחפתם
טוב, סליחה
גם אם לא תרצו זו אגדה:
הארי מנדלבאום על אגדת הערבים כבעלי הארץ
כל מילה זהב. חובה לקרוא!
"אם יש עדיין מישהו שמאמין כי אומה ערבית "פלסטינית"
התקיימה לפני סיום המנדט הבריטי והקמתה של מדינת ישראל, יואיל נא בטובו להשיב
מתי נוסדה, ועל ידי מי? מה היה השם שלה בערבית? מי היה ראש-ממשלה או נשיא
"פלסטיני" לפני ערפאת? מה היתה שיטת הממשל שלה? מה היו גבולותיה? אילו מדינות
הכירו בה ומתי? באיזה ספריה או מוזיאון ניתן למצוא את ספרותה, מטבעותיה, או
יצירות האמנות שלה? התשובה לכל השאלות האלה היא אפס מוחלט. כמו שאמר זאהיר
מוחסיין: "העם הפלסטיני אינו קיים!"
בדיית העם הפלסטיני
פליטים על
דמוגרפיה ודמגוגיה בא"י יונה לוי גרוסמן ממושב עין הבשור מסבירה את
הדמגוגיה סביב מושג פליטי 48 כביכול.
אין ספק, אידאולוגיית השמאל יכולה להוות מקור להשראה והערצה עבור חלמאים רבים
מכל רחבי הזמן והמרחב.
לערבים ותומכיהם יש רק בעיה אחת קטנה: מבחן המציאות. אילו
המציאות לא היתה חולקת על דעותיהם הם היו מושלמים. כל כך חבל...
(בינינו, הביטוי "איוולת" רק מחמיא להם, עושה
להם טוב, מכניס להם קצת צבע ללחיים).
רק אהבה תביא אהבה, רק כניעה לטרור תביא שלום.
לירון לונדון יש רעיון מקורי איך הצבא צריך לנהוג במתנחלים:
מה דעתכם על פלוגה אחת שנותנים לה רשות לירות? מה דעתכם על שמאלנים שהיו נותנים
להם רשות לירות בימנים?
מעבר לקריאה למלחמת אחים, הטיפשות מדהימה: העולם הערבי הכריז עלינו מלחמה, לא
סתם מלחמה אלא מלחמת השמדה - אלו עובדות היסטוריות שאין עליהן ויכוח. בגלל שהוא
נאלץ לשלם מחיר על כך - אנחנו "שודדים". איך מגיעים לרמה כזו של דביליזם? רק על
ידי שטיפת מוח טוטאלית ברמה בינלאומית.
ירון לונדון אשמח לתרום את איברי אפילו למחבל רק בריאות.
נמשיך עם
זכות השיבה: מיליון פליטים יהודים גורשו ממדינות ערב
מצעד האיוולת: על שלוש אווילויות השמאל, ועל ארבע לא אשיבנו:
השמאל הישראלי היא תפיסה כה אווילית, שקשה מאוד לדלות בין שלל השטויות שהיא
פולטת את ההגדולה מכולן. בכ"ז הצלחנו ללקט עבורכם את שלושת הגדולים.
בבקשה:
III מקום שלישי (אוילות מספר 3): קונספציית השלום
במקום השלישי המכובד עומדת האמונה המרגשת לפיה חרף מאמציהם הבלתי פוסקים
להשמידנו המלווים בהצהרות רשמיות וגלויות
לב לחלוטין בנוגע לכוונתם, מתעקשים השמאלנים להמשיך להאמין, שכל מה שאויבינו
רוצים זה בסה"כ את שטחי 67 כדי לגדל עליהם עצי זית.
אין שום אפשרות לשכנע אותם שרוצים להשמידם. גם אם יבוא מנהיג
חמאס עם צלב קרס,
יכריז רשמית באמנה ממלכתית על שאיפתו להשמידם, ישים חבל על צווארם, יעמידם מול
כיתת יורים וישבע בחיי 72 הבתולות שמחכות לו שאין דבר הקוסם לו יותר בחייו
ובמותו מאשר להשמידם - הם לא יאמינו לו. מה הוא מבין? הם יודעים שהוא רוצה שלום, ושום דבר לא
יבלבל אותם. זה שמאלנים.
מה שגיא
בכור אחד מבין, אלף שמאלנים לא יבינו
האמת היא שהם פשוט לא מסוגלים להבין שהם במלחמה. מרגע שהם פתחו במה שהם מכנים:
"תהליך השלום", גמרנו. מבחינתם כל מה שקורה הם "חבלי שלום". המדינה יכולה להיות
מושמדת, הם ימשיכו להתכונן לטקס פרוץ השלום...
דת השמאל
היא ישות אידיאלית להשמדה משום שלעולם היא לא תהיה מוכנה להכיר בכך שרוצים
להשמידה!
IIמקום שני (אוילות מספר 2):
תסמונת בת היענה
במקום השני המכובד אפילו יותר, עומדת האמונה המרגשת לפיה כדי שלא לפגוע בשואה
(הראשונה) אסור בשום
פנים ואופן
להעלות על הדעת שיכולה להיות שניה. אם לקחה של השואה היה לעשות הכל כדי שהיא לא
תחזור על עצמה, השמאלנים כל כך שקועים בהענקת כבוד לשואה, שהם לא ירשו לאף אחד
ליישם את לקחה.
השואה היתה כה נוראה, שכעת
אסורלהשוות אליה שום דבר ואסור להפיק ממנה לקחים.
עד להודעה חדשה (כלומר עד שלא תתרחש שואה חדשה - עד שלא ישמידו אותנו שוב) הם
לא ירשו לנו להשתמש בה אלא לראותה בלבד.
זו אווילות כה מזעזעת, שפשוט קשה להאמין שבכלל יכולה להיות גדולה
ממנה.
אבל בשמאל כמו בשמאל כל מתחריו נותרים הרחק הרחק מאחור...
המציג אינו שמאלן. לקוח מ-
Ynet
I מקום ראשון
(אווילות מספר 1): שמאל ועמורה
ובמקום הראשון, שיא השיאים, אווילות מספר אחת בהיסטוריה האנושית לדורותיה,
עומדת האווילות
שבאמת כבר אין גדולה ממנה: ליקוי מאורות טוטאלי, שיבוש דעת מושלם, והוא:
הבילבול בין
יהודי
ונאצי,
קורבן ורוצח,
שלום וטרור,
לבן ושחור,
טוב ורע.
בילבול כה טראגי, טרם נודע.
השמאלנים חיים ב"גן עדן של שמאלנים" - עולם הזוי לחלוטין שהם המציאו לעצמם. מתבלבלים בין
טוב ורע!
הם מנסים לאנוס את המציאות על פי הקונספציות שלהם. למרבה הפלא המציאות מסרבת,
אבל הם לא מתייאשים.
למי העניקו גאוני השמאל את פרס נובל לשלום (לא יותר ולא פחות)? למר אבו עמאר.
מר בין לאדן טרם זכה לעונג...
דפוקים לגמרי - טוטאל לוס. ועל זה נאמר:
אלוהים, שמור אותי משמאלניי, מאויביי אשמר בעצמי.
אולימפיאדת האבסורד (מאמר)
עוד חתן
האומרים לרע טוב
השמאל - מוטציה גנטית
היא לא מאמינה - תשובה שמאלנית חולמת. יקירתי, המלחמה לא צריכה שתאמיני בה.
היא שם!
איש חכם אמר פעם: שני דברים הם אין סופיים: היקום והטיפשות האנושות, ואני לא בטוח לגבי הראשון
קרדיט: leksikon.org
כעת אפשר להתחיל להבין עד כמה חכם הוא היה: הוא אמר זאת עוד לפני שהשמאל
הישראלי היה בכלל קיים!
הערה לשמאלנים: לא, אין קשר בין היקום לשמאל.
מה קורה כאשר זבוב נופל לספל קפה? האנגלי - זורק את הספל והולך. האמריקאי - מוציא את הזבוב ושותה את הקפה. הסיני - אוכל את הזבוב וזורק את הקפה. היפני - שותה את הקפה עם הזבוב כיוון שהוא תוספת ללא תשלום. הישראלי - מוכר את הקפה לאמריקאי ואת הזבוב לסיני, וקונה לעצמו קפה חדש.
הפלסטיני - מאשים את הישראלי באלימות נגדו ובהשלכת הזבוב לתוך הקפה שלו,
מבקש סיוע מהאו"ם, לוקח הלוואה מהאיחוד האירופי כדי לרכוש קפה חדש, ומשתמש בכסף
לרכישת חומרי נפץ. אח"כ הוא מפוצץ את בית הקפה ששם יושבים: האנגלי, האמריקאי,
הסיני והיפני עם הישראלי... שמנסים להסביר לישראלי שהוא יותר מדי תוקפני!
קרדיט: קריקטורה של יעקב שילה.
שמאלן - קיווקווים לדמותו
שמאלן - הצלף באחוריו עם שוטים ועקרבים, נופף למולו בבד אדום שכתוב
עליו "שלום", והוא ירוץ לאן שתרצה.
שמאלן - זהו אדם המתהלך כעיוור בחדר חשוך ומחפש בהתלהבות יונה לבנה שכבר מזמן
אכלו אותה.
שמאלן - זהו מומחה דגול היודע להסביר מחר מדוע תחזיותיו מאתמול לא התגשמו היום.
שמאלנים זה שמחה.
אבחנה דקה
איך יודעים ששמאלן מבלבל את המח / מדבר שטויות / תומך באויב / מייחל לכניעה
ובריחה?
לפי השפתיים. שימו לב היטב לשפתיים - אם הן זזות - זה הסימן.
יום האינקוויזיציה
ח"כ אביגדור ליברמן התייחס להחלטת בית המשפט לאשר לתנועה האיסלמית לקיים עצרת
לציון יום הנכבה ואמר: "אם זו החלטת בית המשפט, לא אתפלא אם בשנה הבאה הוא יאשר
מצעד ניאו-נאצי או ציון יום האינקוויזיציה". אוה, ליברמן, ליברמן, התפקעתי
מצחוק.
אוסלאופרוזיס
המדינה סובלת מבריחת מוחות. מאז שהגיע השמאל המוח השתבש.
נסיים את הטקס בתפילה חרישית: מי יתן ונזכה לראות במהרה בימינו את היום
בו תחזיר האידאולוגיה האווילית ביותר בהיסטוריה האנושית את נשמתה לבוראה ותעבור
למקום הראוי לה בפנתיאון הנצח: עולם שכולו חלם.
באופן כללי השמאלנים מתחלקים לשניים: שמאל הזוי
ושמאל בזוי
ההזויים חושבים שהשמאל באמת צודק. הבזויים נאלצים לדגול באידיאולוגיה הזו כיוון
שהיא שלטת בארץ ובעולם.
את הפירוט תוכלו לקרוא מיד בהמשך אחרי ההסתייגות מאלימות.
שמישהו יגיש בג"צ למען הפגנה עם דגלי צלב קרס אם חופש ביזוי - אז עד
הסוף. השמאלנים שוברים את שיאי האבסורד.
שאלות ששמאלנים אינם מסוגלים לענות עליהם: 1. מהו הגבול שלך? מה צריך לקרות כדי שתדע שטעית? (אין
דבר כזה, שמאלן יודע שהוא צודק). לשמאל אין
גבולות! נקודה. חבל על הויכוח.
חוסר גבולותהינו אחד מעמודי התווך של התפיסה המעוותת הזו.
2. מהי השורה התחתונה שלך? (אין דבר כזה,
העולם מסובך מדי מכדי ששמאלן יבין מה הוא רוצה).
השמאלנים באמת ובתמים מאמינים שהם רוצים שלום,
האמת היא שהם להוטים, מתאווים, משתוקקים למשהו אחר לגמרי.
3. איך בדיוק על סמך הבריחה מלבנון והבריחה
מעזה אתה מסיק שמה שאנו צריכים
עכשיו זה
בריחה מיו"ש?
השמאלנים סובלים מתשוקת כניעה ובריחה בלתי
ניתנת לכיבוש. כניעה היא חלומם הרטוב, והם מוכנים למכור הכל (לא נפרט) תמורתה.
4. האם יכול להיות שחוץ מביבי, קלינטון ומוניקה, היה עוד מישהו שבגללו
הסכם אוסלו נכשל?
שמאלנים מעריצים את ערפאת, יעלה להם בדם להודות
באשמתו. אבל בלי להתבלבל מיד הם ירוצו בחדווה אל חביבם הבא:
אבו מאזן, ברגותי...
5. אולי תחליט: האם זו מלחמה פרטית בין ארגוני הטרור וצה"ל, או מלחמה
לאומית בין הפלסטינים לישראל?
כמו זיקית, אצל שמאלנים המציאות היא בהתאם
לצורך. אם הם נפלו במלכודת וענו: "מלחמה לאומית", המשיכו מיד לשאלות הבאות:
6. מדוע אינך מכבד את הפלסטינים ומסרב לקבל,
להשלים ולעכל את
בחירתם בחמאס, בטרור
ובסבל? 7. מדוע אתה מתייחס אל הפלסטינים בפטרונות, ומסרב בכל תוקף לכך שהם
ישאו
בתוצאות מעשיהם? 8. מדוע הפלסטינים זכאים להנות ממלחמה דלוקס, ואסור להם לסבול כתוצאה מן
המלחמה שלהם?
שמאלנים מתייחסים אל הפלסטינים כאל ילדים
מפגרים. הם אינם מסוגלים להעלות על דעתם שהפלסטינים ישאו באחריות למעשיהם.
9. מה עוד צריכים הפלסטינים לעשות כדי לשכנע אותך שהמאבק בכיבוש הוא רק
שלב בתכנית השלבים? 10. מה עוד צריכים ערביי ישראל לעשות כדי לשכנע אותך שהם אינם נאמנים
למדינתם אלא לעמם? 11. מה עוד צריכים המוסלמים לעשות כדי לשכנע אותך שהאפיפיור צדק? מה הם
שכחו לעשות? 12.
עוד 12 שאלות להנאתכם.
השמאלנים שולטים בעולם, הם יודעים מהי המציאות,
הם קובעים אותה. שום עובדה לא
תצליח לבלבל אותם.
שמאלנים אינם מסוגלים לענות על אף אחת משאלות אלו! אם יש
שמאלן שמסוגל - שיקום. אף אחד לא קם. שבו.
המתחיל בשאלות אומרים לו: שאל. קחו לכם
בונוס - שאלה גם לערביי ישראל:
מר אחמד הנכבד, בסכסוך הישראלי - ערבי העקוב מדם, במי אתה תומך: במדינתך או
בעמך?
כן, כן, הבנו שאתה נורא סובל מגזענות אבל עם כל הצער לא זו היתה השאלה.
האם אתה שייך לנו או לאויבינו? אין חצי הריון, תענה בבקשה.
וגם שאלה לפעילי שלום זרים:
מר סולאנה היקר, כנציג האנושות עלי אדמות אולי כדאי להזכיר לך שבעולם חיים
מיליוני
ילדים בתנאי עבדות, מאות אלפי אנשים נאנסים ונטבחים
ללא הפסק, המונים
מורעבים, מעל חצי האנושות
עניים.
אתה אינך דואג
להם, ובמקום לעשות זאת אתה משקיע את מרצך בדאגה לפלסטינים
המסכנים שכל חטאם הוא
שהםשואפים להשמידנו. האם אתה מודה באשמה או בעובדות?
על כל שאלה תשובה:
שאלות זה חשוב, תשובות לא פחות.
ראינו את שמעון
פרס מתפתל עם שאלות קשות בקטאר, חשבנו מדוע שלא נתרום גם אנו את
תרומתנו הצנועה להסברה.
1. אחמד (שם בדוי): איך אתם מתכוונים לפצות את הפלסטינים על כל הסבל שגרמתם להם?
שאלת שאלה טובה מאוד אחמד, בהחלט מגיע לך לקבל תשובה מפורטת.
ראשית בוא ננסה להבין על איזה סבל בדיוק מדובר:
האם מדובר על הפרעות שעשו הערבים בישוב היהודי, בנשים ובילדים שהם שחטו ללא
אבחנה לפני קום המדינה?
על הסבל הזה אתה מדבר, אחמד?
האם מדובר במלחמת השחרור, כאשר העולם הערבי קם כדי להשלים את מלאכת הנאצים,
ולהשמידנו?
על הסבל הזה אתה מדבר, אחמד?
האם מדובר במלחמת ששת הימים בה ניסה שוב העולם הערבי את מזלו, אך עדיין לא הצליח
להשמידנו?
על הסבל הזה אתה מדבר, אחמד?
על הקמת האירגון לשחרור פלסטין, האירגון לשחרור השטחים שטרם נכבשו?
על הסבל הזה אתה מדבר, אחמד?
על הטרור, הדרדור המוסרי, שיסוי ההמונים בנשים וילדים תוך פיתויים מיניים
והפיכת הטובחים לגיבורים לאומיים?
על הסבל הזה אתה מדבר, אחמד?
על ההתעקשות משך עשרות שנים על המשך המלחמה והסבל, והסירוב התמידי לכל סיכוי
לפתרון ריאלי?
על הסבל הזה אתה מדבר, אחמד?
על ההצהרות הגלויות באמנה הפלסטינית, אמנת החמאס ורבים אחרים בדבר המשך השאיפה
להשמידנו?
על הסבל הזה אתה מדבר, אחמד?
אחמד יקר, העם הפלסטיני על מנהיגיו והמוניו הפנה בעקביות עורף לשלום והעדיף
תמיד את המלחמה, העוני והסבל.
התשוקה להשמידנו לא עזבה אותם ולו לרגע, סחררה את ראשיהם, קסמה להם יותר מכל
והם לא טרחו
להסתיר זאת.
הפלסטינים הם אנשים מספיק בוגרים, איש מלבדם אינו צריך לשאת בתוצאות בחירתם שלהם.
הם רצו מלחמה, זה בדיוק מה שקיבלו. הם אינם יכולים ליילל שהיא כואבת.
אך מעל הכל כדאי שיהיה ברור חד משמעית: פרסים על השמדה המונית - אנחנו לא
מחלקים.
הבטחות לאורגיות בעולם הבא ומעמד של גיבורים לאומיים בתמורה לשחיטת המונים, זה
לא הסגנון שלנו. אבל אם הפלסטינים יבקשו להביע את הוקרתם כלפינו על כך שלא
עשינו להם את מה שהם ניסו לעשות לנו - נקבל זאת. לסלוח לצערנו לעולם לא נוכל,
אבל
לקבל כן.
אתה הבנת את זה, אחמד?...
2.
פאטמה: מדוע אתם גרועים מן האפרטהייד שלא הפריד בין שחור לשחור, בעוד אתם
מפרידים בין פלסטינים?
שאלת שאלה טובה פאטמה, מגיע לך תשובה מצויינת.
ראשית בואי נבין אם מי יש לנו עסק. הפלסטינים הם עם שמביע בכל דרך אפשרית את
תשוקתו העזה להשמידנו.
החל בגלוי במישור ההצהרתי והרשמי ביותר וכלה במישור המעשי ביותר. במישור
ההצהרתי איש אינו
מסתיר זאת: יש את האמנה הפלסטינית, אמנת החמאס, ויש גם הצהרות
מזדמנות נוספות רשמיות יותר ורשמיות פחות. הכל גלוי וידוע, לא חשפתי כאן שום
סוד צבאי כמוס.
במישור המעשי יש את מערכת החינוך הפלסטיני
העוסקת באופן ממלכתי בהסתת הדורות
הבאים לשנאת יהודים; חלכאים ונדכאים מפותים למעשי
טבח על ידי הבטחות לאורגיות בעולם הבא; השלטון
הפלסטיני עוסק במימון, חימוש ועידוד הטרור; טובחי
המונים הופכים להיות גיבורים לאומיים; הרחוב
הפלסטיני אינו מסתיר את שמחתו בכל פעם שנשחטים יהודים, וכך הלאה וכך הלאה.
מדוע הם עושים זאת? האם בגלל שהם מסרבים לשאת בחרפת ההשפלה של אובדן שטחים
במלחמות בהן הם ניסו להשמידנו? האם בגלל תרבות שלמה של הסתה המונית? זו שאלה של
דעות. אנחנו מדברים כאן על עובדות.
עובדתית
הציבור הפלסטיני הפך להיות חבורת אנשים
שהדבר שהכי מעניין אותם זה להרוג יהודים. מאות אלפים מעדיפים לרעוב עם ילדיהם
ובלבד שיוכלו להמשיך לשחוט את ילדינו. אמהות פלסטיניות נכנסות לאקסטזה מרוב
אושר כאשר ילדיהן מתים בפעולה בה הצליחו להרוג יהודים. העם הפלסטיני מקפיד שלא
להחמיץ שום הזדמנות להוכיח את דבריה של גולדה מאיר: "שלום
יהיה רק כאשר הערבים יאהבו את ילדיהם יותר מאשר הם שונאים אותנו".
נמצא באינטרנט
הפלסטינים עושים כל מאמץ ואינם בוחלים בדברים הכי תת אנושיים (לרבות הבטחות
לפרסי סקס תמורת טבח המוני) כדי להשמיד אותנו ואת ילדינו. עם כל הגועל שאנו
חשים כלפי עם שהתדרדר לרמה כזו, איננו יכולים לשתף פעולה במאמץ למען השמדת
ילדינו. נהפוך הוא, אנחנו מתכוונים להגן עליהם.
הגדר, המחסומים, הפעולות הצבאיות וכדומה, כולם נעשים כהגנה עצמית מתוך נסיון
למנוע מהפלסטינים להשמידנו.
שורה תחתונה, לשאלתך פאטמה: העם הפלסטיני רוצה מלחמה, הוא מקבל אותה. לא ברור
על מה בדיוק הוא מתלונן.
תודה ששאלת. האם משהו נותר לא ברור? יש עוד שאלות? לא להתבייש. על כל שאלה טובה תשובה מצויינת, ראו הובטחתם / הוזמנתם / אותגרתם.
שמאלני כל העולם התאחדו:
קרובתו של בלייר: עזה - מחנה הריכוז הגדול בתבל זכותם! כבדו את
רצונם!
הם מוכנים לשלם את מלוא המחיר תמורת אי ויתור על הטרור ועל תשוקת השמדתנו?
שיהיה להם לבריאות! הם אינם ילדים מפגרים! זכותם לבחור את חייהם (ומותם)! עליהם
לשאת במלוא האחריות לבחירתם, ככל אדם!
שוטי השלום:
שטחים תמורת שלום? למה? יש עוד הרבה דברים שאנחנו יכולים לתת להם, לא רק
שטחים. אנחנו מתנהגים כמו פיל שנחיל טרמיטים כל הזמן עוקץ אותו ובתמורה הוא
מאכיל ומזין אותם. במקום למעוך אותם, הוא מקפץ על ביצים כדי שחלילה לא יפגע
בהם, ומתחנן אליהם שיסתפקו כבר במה שהוא נתן להם. אבל להם יש אוצר מילים קטן,
הם מכירים רק מילה אחת: "עוד". תשוקת השלום הפתאטית חסרת הגבולות של השמאל
ההזוי עברה כבר מזמן את סף האווילות הנסבלת. הם לא רוצים שלום? בבקשה: אין כסף!
אין סחורות! אין דלק! אין חשמל! אין עבודה! אין הומניטרי! אין כלום! התנתקות
מושלמת, שיסתדרו עם ירדן ומצריים. אנחנו לא אמא שלהם, לא סבתא שלהם ואפילו לא
סופר נני שלהם! רוצים מלחמה? בבקשה, במלחמה כמו במלחמה. כשירצו שלום, שיצלצלו.
צריך להזכיר לכל שוטי השלום: תהליך שלום זה לא שלום, עד שלא יפרוץ השלום אנחנו
עדיין במלחמה! יש גבול, הגיע הזמן שגם לאווילות יהיה גבול!
יודעים שחלק מהכסף משמש לפעילות טרור
צריכים כסף למטענים? בבקשה
המשך הגינוי לאלימות:
מי שמבצע פשעים כאלו הוא אדם קטן ובזוי, עבריין ככל עבריין אחר, ואינו מייצג
שום דבר למעט את עצמו וחבריו.
כל מי שמעלה על דעתו את הרעיון שהוא פועל למען ערכים נעלים, כדאי שיזרוק את
השטות הזו לזבל ומיד.
נהפוך הוא, פעולתו הפוכה כחרב פיפיות. לא קמו להם לשמאלנים ימים טובים יותר
מהימים בהם מטומטם פוגע בהם.
ניצן אור מרוטר: "פוגרום גרוש יהודי קטיף ועמונה לא יכול היה להתבצע אם לא היה
ארוע כה מתועב כמו רצח רבין".
כל ארוע כזה צובע את
לחייהםבאדום,
עיניהם
שובבורקות מאושר, והנה
שובהםיכוליםלהכתיםציבורשלם.
אין להתבלבל בזיהוי האויב: אנשי השמאל אינם אויבים. הם טועים, הם מבולבלים ויש
לחשוף את איוולתם.
שימוש באלימות לא יגרום לאיש לחדול מלהאמין בדעותיו. נהפוך הוא, הדבר רק מקצין
ומחזק את הצד הנפגע.
מי שמשתמש באלימות ככלי למאבק רעיוני מעיד על עצמו שהוא גולם, ואינו מסוגל להוכיח את דעותיו.
ויכוח אידאולוגי נעשה בעזרת טיעונים משכנעים. נסיון לסתימת פיות באמצעות הפחדה
הוא עלוב ופאתטי.
גם דף זה נכתב מכח חופש הדיבור. זו זכות יסוד, שאם נוותר עליה ויתרנו על כל
הקיום החברתי שלנו.
אדרבא - ניתן לאנשי השמאל לבטא את עמדותיהם וכך נוכל להתמודד עימם ולתקוף אותם.
בתבונה, לא בחבלה.
ניתן לחשוף את ערוות אידאולוגיית השמאל (ובקלות) וזה בדיוק מה שנעשה בדף זה. מנצחים
ברוח, לא בכח.
זהו המסר הנחרץ שכל איש ימין אמיתי צריך לשאת באופן חד משמעי על מנת לבודד את
הפושעים
זבי החוטם הללו.
חבל שלא עשו זאת כבר כאשר פצעו קשה נער יהודי משיחי. טרור איננו הדרך, עם טרור
לא מדברים, טרור מדבירים!
דווקא השמאלנים אוהבים להכנע לטרור, אבל לא אנחנו. אנחנו נגן על חופש הדיבור של
כל אדם, בכל מחיר.
עד כאן גינויים, וכעת ניתן לגשת לעבודה האמיתית: הצגת ערוות השמאל הישראלי
במלוא כיעורה ואיוולתה.
בתו של שטרנהל: בנס לא נפגעו הנכדות שלו
הבת של הפרופסורמילים כן, מעשים לא!
עיוות התורה
נחום שחף
השמאלנים מתלהבים: מצאו תירוץ לפגוע בחופש הביטוי
אסף וול: אתגר לפרופסור
תלונה: מדובר בזיוף
בשלהי פסטיבל שטרנהל:
אלוף בצלות ועלוב בגרוש שמאלנים מצחיקים, תהנו.
לשמאלנים בעלות על האמת
תגובה 7: "הבעיה האמיתית בדבריו של שטרנהל היא הזלזול המוחלט
בפלסטינים: כאשר הם מתנהגים באופן שאינו תואם את האידיאולוגיה שלו, הוא מסיק
שהם טיפשים, במקום להסיק שמטרתם שונה ממה שחשב". עצה של פרופסור: למה שיהרגו נשים וילדים,
שיהרגו רק מתנחלים... להוקיע? כן, ללעוג? בכיף. לפגוע פיזית? בשום פנים
ואופן לא!
דיון משעשע בפורום רוטר: האם במסגרת חופש הביטוי מותר לי לקרוא לפגוע בשטרנהל?
אסור לך. זאת עבירה על חוק העונשין. אבל אם תכתוב "אם לימין היה שכל הוא היה
מפנה את המאבק שלו במקום לצבא ולפלשתינים לאנשי השמאל הפסיכים והחולניים ומפגע
רק בהם" סביר להניח שבגלל שאתה ימני היית עומד לדין אבל בבית משפט היית מביא את
תקדים שטרן הל ויוצא זכאי. במחשבה שנייה לא בטוח כי לשמאל ולימין החוקים במדינת
ישראל שונים".
משעשע. מי אמר שאין סאטירה ימנית...
איימו על חייו של ליברמן. אי אפשר לזלזל, יש כבר
תקדים. לא ראיתי את השמאלנים יוצאים מגדרם. איך מסבירים זאת?
כאשר רצחו את כהנא וזאבי הם גם לא נכנסו לפאניקה. האם יכול להיות שהם צבועים? תיכף נבדוק...
השמאל - קווים לדמותו
דיברנו כל כך הרבה על השמאל, אבל מה זה? מה זה שמאל? סקרנים? הנה מזור לכל
סקרנותכם:
בלי גיוס מילואים כללי השמאלנים לא מסוגלים להבין שהם במלחמה
הם חתמו הסכם עם עצמם, קראו לו הסכם שלום, ומאז הם בטוחים שכל ההרג והסבל
זה בכלל תהליך שלום... איבדנו את
האינסטינקטים של חברת מאבק
הו אלוהים, כמה שהם דפוקים.
השמאלנים חושבים ששלום מגיע על ידי פשרה
יש פסל המבטא מצב "פת" (תיקו) בשחמט ושמו: שלום.
הרעיון ככל הנראה: שלום מגיע כששני הצדדים מגיעים למצב בו הם מבינים שאיש אינו
יכול לגבור על השני.
הפסל הזה מבטא נפלא את אחת הטעויות הבסיסיות של השמאל:
הצד הברברי יעשה את עצמו מסכים לשלום, ירדים את הצד השני, ימתין בסבלנות וברגע
הכושר יכה את המכה שלו.
שלום מגיע כאשר שוחרי החברה הלגיטימית, המסודרת, הבריאה - מנצחים, מביסים,
מכריעים את הברברים השואפים להשתלט, לכבוש, להשמיד, ולשעבד את העולם.
כך זה היה לפני שהשמאל הגיע, כך זה היום, וכך זה ימשיך להיות הרבה אחרי שהשמאל
יעלם.
השמאלנים אוהבים לעדכן את המציאות בהתאם לצורך לפני שהם מתירים אותה לפרסום
האם המאבק עם הפלסטינים הוא לאומי או פרטי? השמאלנים לא מתלבטים:
כשהטרור נאבק בישראל - זהו מאבק לאומי,
כמובן. איזו שאלה, הרי אי אפשר לנצח עם כבוש!
כשישראל נאבקת בטרור - זהו מאבק פרטי,
כמובן. איזו שאלה, הרי צה"ל נלחם בטרור!
מה פתאום שהעם הפלסטיני המסכן (שבמקרה נקלע לאזור), יסבול מהמאבק הפרטי הזה?...
האם העם הפלסטיני צריך לסבול מכך ששליחיו שוחטים את ילדינו?
לא יעלה על הדעת, זועמים הארגונים למען זכויות תתי האדם ושולחיהם.
השמאלנים אוהבים לשפץ את המציאות (כאשר ברוב חוצפתה היא איננה מתאימה את עצמה
לקונספציות שלהם)
בראיון ל'ידיעות אחרונות' (27.4.01) סיפרה מטלון כי כשחזרה מסיור בעזה טלפנה
מזועזעת לחבר שלה בארגון 'בצלם' וסיפרה לו בתדהמה שהפלשתינים שולחים את הילדים
שלהם בכוונה מול החיילים. האיש מ'בצלם' ענה לה: "כן, אבל אל תכתבי את זה. זה מזיק למטרה"
השמאלנים יודעים מה המטרה, ואם המציאות קצת מפריעה, לא נורא, מזיזים אותה הצידה
(קטנה עליהם). הפרסום עורר זעם רב
בקרב חוגי שמאלאיום ברצח
השמאלנים מתקשים להבחין בהבדלים פעוטים
מתבלבלים בין מי שמכוון על מחבלים ולפעמים
מחטיא, ובין מי שמכוון על אזרחים ולפעמים
פוגע...
לדרוש מאוילים כמותם להבחין בין הבדלים כה דקים? דרישה מוגזמת לכל הדעות...
השמאלנים מזדהים עם חלאות אדם ומרגישים נורא מוסריים
מהיכן הסימפטיה האינסופית שרוכשים חובבי השלום לרוצחי הנשים והילדים?
האם חשבתם פעם כמה נואשים צריכים להיות אנשים כדי לבצע פיגועי התאבדות?
שואלים שמאלנים ולחלוחית של התרגשות זולגת להם מקצה העין...
האם חשבתם פעם כמה מוסתים צריכים להיות אנשים כדי לבצע פיגועי התאבדות?
שואלים הימנים, ולהפתעם מגלים שהשמאלנים נעלמו...
השמאלנים מוכנים לשלם מחיר כואב
את המתנחלים... אבל זה לא יעזור להם כשתגיע שעתם.
גם שמאלני העולם מוכנים לשלם "מחיר כואב": את
ישראל, אבל גם להם זה לא יעזור...
(שרשרת המזון: ואתה שמאלה ואכלה למתנחלה, ואתה אירו ואכלה לישראלה, ואתה ערב
ואכלה את שניהם לתיאבונה).
השמאל נורא נורא רוצה - אבל משום מה אף פעם זה לא יוצא...
הם רוצים: שלום עכשיו! ביד ומיד! אין להם זמן. מי החצוף שמעכב אותם?...
הם רוצים גבולות: יש גבול! הם דורשים בעוז. ומה הם הגבולות שלהם?
אופססס, את זה הם שכחו... דור שלם דורש שלום! נאה דורש, אבל מה עושים כשכבר כמה דורות בצד האויב
מתעקשים על מלחמה?... "רק אהבה תביא אהבה" הם מטיפים בחדווה. מגישים את
הלחי השניה ולמרבה ההפתעה מקבלים שנאה... השמאלנים בעד לפתור
הכל באהבה ובנועם
הבעיה היא, שלעולם הם לא יסירו את הכובע, יכו על חטא, יתנצלו, ירדו מהבמה
ויחזירו את הכח למי שצדק.
הם מאוד אוהבים לאכול את העוגה (כי היא נורא טעימה) ואחרי שהם עשו המון פירורים
הם מעדיפים אותה שלמה.
לא משנה איזה כשלונות, איזה סבל, ואילו אסונות הם מביאים על העולם, הם תמיד
יתעקשו להמשיך ולנהל אותו.
השמאלנים, חולים קשה בנפשם, שטופי שנאה ואהבה
חובבי השלום והטרור סובלים מעיוות נפשי עמוק.
השנאה המטורפת ליגאל
עמיר, יחד עם הלהיטות לירוק למשפחות השכולות בפרצוף ולשחרר
חלאות אדם מאידך
מזעזעת כל בן אנוש שעוד נותרה בו טיפת שפיות.
הפרוטוקולים של זקני השמאל
ולשמאלנים בהרחבה:
לא הספיק לכם? צמאים למידע?
רוצים לדעת עוד על השמאל? אל דאגה, חומר יש בשפע.
למרבה הצער אווילות השמאל יכולה למלא אינציקלופדיות ענק.
לאווילות השמאל בהרחבה - לחץ על המשך: