ילדות במלחמה

ד. המרד הסלובקי

באוגוסט 1944 עם התקרב המרד הסלובקי, הייתה במחנה תחושה לשינוי במצב.

השמירה נעשתה יותר חלשה. כנראה נודע שעומד לפרוץ מרד נגד המשטר הפשיסטי, בהנהגת המפלגה הקומוניסטית ו"כוחות הקדמה". המרד בדיעבד הציל את עורם של הסלובקים.למרות שהם שיתפו פעולה עם הגרמנים, ברגע הנכון הפכו את עורם והציגו את עצמם כמי שמרדו במשטר הפשיסטי.המרד היה להם לעזר אחרי המלחמה.הרקע למרד היה שהרוסים עמדו בפתח של מזרח סלובקיה וכולם הניחו, שברגע שיפרוץ המרד יתקדם הצבא הרוסי ויסייע למרידה. כנראה שההורים היו מודעים למצב החדש וצפו לשינוי.

בוקר אחד, בא אבא אל כל אחד מאיתנו בנפרד ואמר: "קח את עצמך ובשעה 11⁰⁰ לך אל הגדר, תעבור אותה ולך ברגל לעיר סרד, למשפחה מסוימת". קיבלנו כתובת של סוחר עצים שהכרנו .ניפגש אצלו. היינו אמורים ללכת יחד וקיבלנו הוראה: לא למהר, לא לרוץ ולהשתדל לא לבלוט. ברחנו, שנינו דרך הגדר, והלכנו ברגל לעיר סרד. הלכנו לאיטנו, מרוחקים אחד מהשני  די מפוחדים.כשהגענו לבית הסוחר, ההורים עדיין לא הגיעו. המשפחה קיבלה אותנו יפה. לפנות ערב, הגיעו גם ההורים. פתאום נכנס בריצה גבר חמוש והסתתר בדירה. לא הבנו מה קורה. אח"כ נודע, שזה היה פרטיזן צרפתי, שברח מהגרמנים.

למחרת, פרץ המרד הסלובקי.

לפני שנמשיך לתאר את קורות המשפחה, נראה לנו, שכדאי להסביר מעט את הרקע למרד.

רוב האומה הסלובקית היה קתולי, אולם היה גם חלק אוונגלי. הם היו מתונים יותר מבחינת הלאומנות שלהם וגם פחות שנאו את היהודים. המעצמות הפעילו מחתרות בכל הארצות ובסלובקיה . חלקם של הקומוניסטים היה אמיתי.

גם לפני מלחמת העולם הראשונה, הייתה בצ'כוסלובקיה מפלגה קומוניסטית. שלא נכפתה או הוכתבה מבחוץ.הייתה גם מפלגה סוציאל-דמוקרטית די גדולה. אלה היו אנשים, שרובם, התמזגו עם המשטר, אך היו גם כאלה שלא הסכימו איתו. קמה הנהגה אמיתית, שאח"כ, הקימה ממשלת התנגדות. בשלב מסוים, הרוסים הזרימו קצת עזרה למרד, בעיקר בהדרכה, בקצונה ובנשק. לא כל-כך בחיילים. בצבא הרוסי הייתה יחידה צ'כוסלובקית, שהייתה חלק בלתי נפרד מהצבא האדום, וגם באנגליה הייתה טייסת צ'כוסלובקית, שרוב אנשיה היו צ'כים.

כדאי לציין שב 1944 גרמניה כבר הייתה בנסיגה, צרפת הייתה משוחררת. רוב רובה של מערב אירופה היה משוחרר, חלק מהונגריה היה משוחרר ובאופן כללי, המעצמות היו במצב שפיר. הנסיבות הפוליטיות היו, אם כן, כשרות למרד.

המרד פרץ ולאחר כיומיים, פרצו הגרמנים לסלובקיה, כדי לדכא את המרד.

מחנה סרד התפרק הגרדיסטים ברחו. ותושביו  התפזרו.

ההורים החליטו, שאנחנו צריכים לעזוב גם את העיירה סרד .חיפשו רכב כדי לברוח בעזרתו. לבסוף הצליחו לגייס מונית. הוחלט לנסוע לפיאשטני, שם עדיין גרו הסבתא ודוד ארפד. כאשר נסענו במונית לכיוון פיאשטני, מולנו כבר נסעו גייסות הגרמניים, ממש התחככנו בהם, רכב מול רכב , פחדנו פחד מוות שניתפס.