ניו-יורק

1 באוגוסט 2005

בעקבות הלקח מהטיסה הקודמת, ארזתי את האופניים בצורה יותר ידידותית עבור
המוכסים האמריקאיים, כלומר פחות אריזות ביליתי מזוהות בתוך הארגז. הפעם
כמובן הארגז הגיע מבלי שנפתח.

במסגרת ההכנות לטיול, קראתי הרבה באינטרנט על רכיבת אופניים בניו-יורק. על פי
מה שקראתי קיבלתי את הרושם שאין גבול למעללי הנהגים והגנבים של ניו- יורק
שמתאכזרים לרוכבי האופניים בכל דרך אפשרית. אלה מאיימים לדרוס, ואלה
מעלימים אופניים כהרף עין באלף דרכים שונות. לכן הגעתי עם הרבה חששות אך
יחד עם זאת לא התכוונתי לוותר על חוויה זו.

קשה באימונים, קל בקרב. מי שעבר את הטירונות של רכיבה בערים הגדולות בארץ
לא צריך לפחד משום מקום בעולם, גם לא מניו-יורק. הזדמן לי לרכב על אופניים
ולנהוג ברכב במספר מדינות בעולם, ואני יכול להעיד שלא נתקלתי עדיין בנהגים
חסרי סובלנות, עצבניים ולא מתחשבים ברוכבי האופניים כמו הנהגים בארץ. למרות
זאת, כמובן שאסור להיכנס לשאננות וחייבים להיזהר תמיד ובכל מקום.

לגבי הגנבים, רצוי לא להשאיר את האופניים ללא השגחה גם אם הם נעולים. אם
חייבים אז להשתמש במנעול איכותי, רצוי שניים. רוב האופניים שראיתי היו נעולים
עם שני מנעולים וחלק גדול מהם עם מנעולים ושרשראות כבדות שמיועדות בדרך
כלל לאופנועים.

ניו-יורק בכלל ומנהטן בפרט מרושתת בהרבה שבילי אופניים. חלק מהשבילים
מיועדים לאופניים בלבד וחלק משתלבים בתנועה הרגילה. ניתן לקבל מפה של כל
שבילי האופניים בלשכת התיירות בצומת שבין השדרה השביעית ורחוב 53. מומלץ
מאוד לרכב בשביל שמקיף את כל מנהטן לאורך הגדה. שביל זה שמיועד לרוכבי
אופניים והולכי רגל בלבד עובר בסמוך לפארקים, מגרשי משחקים ואטרקציות
נוספות. באזורים המרכזיים באמצע השבוע התנועה כמובן יותר סואנת, אך בסופי
שבוע הרכיבה במרכז מנהטן היא חוויה מיוחדת. לא לוותר בשום אופן על רכיבה
בסנטרל פארק בסוף שבוע. אז הפארק נסגר למכוניות ומאות רוכבי אופניים מכל
הסוגים והמינים מציפים את הפארק.